"עיר אבן" היא בירת
זנזיבר. קבעתי לי 4 ימים לשהות כאן אבל זה ממש בהגזמה. אין מה לעשות פה יותר מיום.
אם מתעקשים, אפשר לעשות סיור לאי האסירים, לחוות התבלינים, ליער כלשהו, לא לראות
דולפינים או לראות את הזנב שלהם, שנורקלים, צלילה – נורא תיירותי וממש לא בא לי
לעשות את זה. הגרמנים שפגשתי בג'מביאני עשו חלק מזה – לא התפעלו בלשון המעטה.
זה בא לי טוב – התחלתי להתארגן למדגסקר והצלחתי
להדביק את הפיגור של הפוסטים – גם זה משהו.
ביום הראשון, אכלתי צהריים עם טנזני שפגשתי
בקמפלה, נולד באיזור הקילימנג'רו, עשה דוקטורט בהנדסה אזרחית בקנדה, עבד גם בניגריה,
אדם מקסים. מתכנן להפגש איתו פעם נוספת לפני שאני עוזב את האי.
אני מתגורר בחדר, בצנטרום של הפיילה – במרכז העיר
העתיקה.
המקום, כמו כל העיר הזו, עבש. הבגדים והמגבות
לא מתייבשים.
הדבר היחיד שמצא חן בעיני זה עבודת העץ,
בעיקר בדלתות.
אני מוקף במדרסות אבל האנשים לא כל כך יודעים
ערבית, לפחות אלו שדיברתי איתם. בעיקר רדפו אחרי מדריכי תיירים "מוסמכים"
ונהגי טקסי שגם ככה לא יכולים להיכנס לסמטאות של העיר עצמה.
השווקים לא משהו מעניין כל כך. אני נהנה
בעיקר מבוטנים וחתיכות מקולפות של קנה סוכר. מסעדות נחמדות וטובות, בעיקר לאורך
הים ואחת מהם איטלקית מקורית (בעלת הבית משם) עם גלידה לא רעה. טעם אבוקדו לא מזכיר
את הפרי אבל ליים וקוקוס שטעמתי ביום הראשון, היו טעימים מאוד. הבורגר היה מעולה.
"המצודה" ממש לא מעניינת. אומרים
שהייתה פה המלחמה הקצרה בעולם – הם נכנעו לאנגלים, אחרי 38 דקות.
"המוזיאון" נראה רע מבחוץ, אז אני
מסתכן בניחוש שאומר שבפנים לא יכול להיות יותר טוב.
"שיא הפאר" הוא "בית
הפלאות" שהיו לו כל מיני דברים "מודרניים" שלא נראו בשום מקום אחר
בעיר.
מבחינתי, זה תחליף לבית הפלאות שפותח את הספר
של קיפלינג "קים" שקראתי מאות אם לא אלפי פעמים. קיפלינג כתב את
"קים" ב 1901. אני מניח שהמבנה נראה די דומה.
הספר פותח בזה שקים יושב על התותח "הזמזמה"
ומשם הסיפור שאני כל כך אוהב מתגלגל הלאה.
חבל שהבחור הזה לא הודי או פקיסטני. זה היה
עושה לי את היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה