ביל אלכוהוליסט. פעם ראשונה שאני נתקל בכזה. מעשן כמו קטר ושותה כל היום. ז"א לא ממש כל היום, מידי פעם הוא לוקח הפסקה של כמה דקות.
הוא אדם מאוד מעניין עם תחומי עניין מאוד רחבים ותענוג להעביר איתו שיחה על כל מיני נושאים. הוא ישב בעיקר בגינה עם המחשב שלו ונראה לי שהוא כתב את התזה שלו לתואר ראשון ביחסים בין לאומיים. יש דבר כזה תזה לתואר ראשון בקנדה. הוא לא למד מעולם באוניברסיטה ונרשם ללימודים לפני שנה בגיל שישים.
ביל היה פה כבר בפברואר ככה שהוא מעורה במקום, מכיר הרבה אנשים והכיר לי את השכן הפרמקולוג שלנו, מנו.
הוא היה אמור לעבוד פה בארגון תמונות ישנות וזיהויים בעזרת גיי (מהמוזיאון ההיסטורי שכתבתי עליה קודם ובטח אזכיר אותה עוד הרבה בהמשך).
גרנט, הארכיאולוג של האי הוא בלאגאניסט לא קטן. הוא לא השאיר לו הוראות ברורות היכן התמונות ואפילו בעזרת שיחות סקייפ רבות (גרנט בארה"ב מלמד באיזשהו מקום, לא זוכר איפה), לא הצלחנו למצוא אותם.
ז"א שביל הגיע עד לכאן ולמעשה לא התחיל אפילו לבצע את מה שהוא בא בשבילו, ואפילו שילם בשביל התענוג הזה. לפחות הוא יקבל קרדיט על הזמן שבילה כאן באוניברסיטה. אולי.
גם אני עוד לא התחלתי ממש לעבוד כי יש בעיות עם המחשבים כל הזמן וגם הקבצים שאני אמור לעבוד עליהם עוד לא הגיעו, אבל לי זה פחות מפריע כי יש לי הרבה דברים אחרים לעשות.
האמת שגם לו היה. התזה שלו היא על השינוי הפוליטי שמתרחש כאן באי שבו האי הופך להיות עירייה הולנדית ולא חלק מהמחוז ההולנדי בקריביים. לנו זה לא נראה משמעותי אבל כנראה שזה כן כי מינהלת המחוז הייתה בכורסאו שלא היה לה שום עניין לקדם את האי ועכשיו אולי יבוא שינוי.
הוא ריאיין כמה אנשים אבל בעיקר שתה. כל בקבוק הוודקה בפריזר החזיק מעמד משהו כמו יומיים שלושה, לא כולל כמה בקבוקי בירה וכל זה לפני היציאה בערב לסבב בארים.
הוא שכר כאן רכב ואני מוכרח להודות שלנסוע איתו היה די מפחיד, אם כי אני לא יכול להיות בטוח שהשתיה הייתה הגורם העיקרי לנסיעה הפרועה שלו.
הספקנו לטייל ביחד קצת על האי והאמת שהוא באמת יחסר לי.
