יום שבת, 30 באפריל 2011

איסלנד - כאן עוד לא הייתי

ההרגשה הראשונה אחרי הנחיתה ברייקיוויק - כאן עוד לא הייתי.
תמיד התלוננתי שכשאני מגיע למקום חדש, יש איזושהי אכזבה שהייתי פה כבר פעם, אפילו אם זה ממש לא נכון. בשני הקילומטרים הראשונים משדה התעופה לכיוון העיר, זה הזכיר לי את רמת הגולן - מישורי בזלת, אביטל, שיפון ויוסיפון ברקע. אבל אחרי שני קילומטר, הופיע מפרץ יפהפה, הבזלת התכסתה בחזזיות וסימני זרימה של לבה, ... משהו אחר סוף סוף.

הטיסה לכאן עברה באופן מפתיע בשלום, למרות הזמן הקצר לקונקשן בפרנקפורט. בירידה מהמטוס, דיילת הופיעה ואמרה לי לרוץ למטוס בטרמינל השני. כשירדתי מהאוטובוס בטרמינל 1, למזלי שאלתי עובדת נחמדה על אופניים, איך מגיעים לטרמינל 2 והיא כיוונה אותי הפוך למה שכתוב בשלטים כי זה יותר קצר ברגל אם מוותרים על הרכבת בין שני הטרמינלים.

במטוס מפרנקפורט לקפלוויק (שדב התעופה של רקיוויק), מכל המקומות (38 שורות על 6 מושבים בכל שורה) ישבתי ליד ... שי מרשל"צ - שהולך להיות נהג מתנדבים במקום שאני מתכנן עליו.

למרות הזמן הקצר בין הטיסות והמון תלונות על מזוודות שלא מגיעות ביחד עם הנוסע באיסלנדאייר, אצלי וגם אצל שי הכל עבר בשלום. בדרך כלל אני מגיע ראשון לשדה התעופה ואז המטען שלי מגיע אחרון. בגלל הקונקשן הגעתי אחרון ואכן התרמיל שלי הגיע ראשון.

מסתבר שיש הפרש של 3 שעות בין הארץ לאיסלנד, לא בדקתי לפני הנסיעה. הייתי בטוח שזה שעה אחת בלבד כמו כל אירופה.

קמתי מוקדם הבוקר. יושב מול חלון ענק בלובי של אכסניית הנוער. קודם ירד שלג. עכשיו רק גשם זרזיפי.

עוד מעט אצא לפגישה עם מנהל אגודת ההתנדבות.