אחרי שכתבתי על הקבוצה הנהדרת שהייתה לי - קצת על האי עצמו.
כבר הייתי השנה באי שכוסה כמעט כולו בלבה לא מזמן. עכשיו הגיע תורו של האי הזה. הוא ממוקם בדרום מערב איסלנד. למעשה מדובר בקבוצת איים שרק אחד מהם מיושב. האחרון שבהם נוצר רק לפני כמה שנים ואסור לעלות עליו בכלל.
כולה 4000 תושבים וקצת. ב 1963 ההר השמאלי בתמונה התפרץ, כיסה 200 בתים + וחלק מהתושבים לא רצה לחזור אחרי זה.
יש חפירות "ארכיאולוגיות" לחשיפה של חלק מהבתים - "כאן גרו באושר .... ".
יש את מספרי הבתים או לפחות את שם התושבים שברחו משם.
הלבה כיסתה שכונה שלמה. בניגוד להמלצות המומחים, הם נלחמו בלבה ע"י קרור שלה בזרנוקי מים והצליחו להציל חלק מהמבנים אבל לא הספיק להם לחץ המים כדי להמשיך כי היה הרבה יותר חשוב להציל את הנמל, שהיווה את אחד ממקורות ההכנסה החשובים של איסלנד כולה. כששאלו את ראש העיר מה עדיף שכונה או הנמל הוא ענה "איזה ערך יש לשכונה אם אין נמל". בתמונה הבאה רואים קיר של בריכת מים אחרי שהלבה אכלה כבר את רב המבנה ונעצרה.
לאי מגיעים במעבורת. בנמל הקטן, המעבורת פוערת את פיה למכוניות של תושבי האי בצורה מצחיקה - מזכיר את הסיפור של יונה והלוויתן. באי, כמו בסתישע, לתושבים יש מכוניות "מרוץ" למרחקים העצומים שאפשר לפתח בהם מהירות - מאה מטר גג.
חצי שעה ומגיעים.
הכניסה לנמל צרה ומוגנת. התפרצות הר הגעש שאיימה לסגור את הנמל נעצרה בזמן ולמעשה שיפרה את ההגנה הטבעית שלו.
הקירות שעוברים לידם סוריאליסטים, מלאי חורים ובחורים שחפים מקננים לרוב.
בצד השני של הנמל קיר יותר עמוס בציפורים. כנראה שיש להם מבט טוב יותר על הנמל או הגנה יותר טובה מהרוח. אחד משניהם. את הקיר הזה אפשר להריח בכל העיר.
מעל הקיר, אחרי טיפוס רציני, הגעתי למשטח קטן שממנו אפשר לראות את היבשה (אם אפשר לקרוא לאיסלנד ככה, אבל בכל זאת, זה אי יותר גדול) ואת אחד הקרחונים שעליה, וגם כמה פאפינים לרפואה.
הממזרים האלה יכולים לצלול ל 60 מ' בלי בלונים ואפילו בלי חליפה יבשה.
בשבת עשינו סיבוב סביב האי בסירת תיירים - צ'ופר למתנדבים על האי.
היה מקסים. נכנסנו לכל מיני מערות עם הספינה,
באחת מהן, הקפטן הוציא את הסקסופון וניגן לנו כדי להראות את האקוסטיקה הנפלאה של המערה.
הסירה מצויידת בכל אמצעי ההצלה שצריך, עם הסברים כמו "במושב שלפניכם" במטוס, וגם תנ"ך קטן לשעת צרה.
אם סירת ההצלה שוקעת, אולי תפילה תעזור.
כבר הייתי השנה באי שכוסה כמעט כולו בלבה לא מזמן. עכשיו הגיע תורו של האי הזה. הוא ממוקם בדרום מערב איסלנד. למעשה מדובר בקבוצת איים שרק אחד מהם מיושב. האחרון שבהם נוצר רק לפני כמה שנים ואסור לעלות עליו בכלל.
יש חפירות "ארכיאולוגיות" לחשיפה של חלק מהבתים - "כאן גרו באושר .... ".
הלבה כיסתה שכונה שלמה. בניגוד להמלצות המומחים, הם נלחמו בלבה ע"י קרור שלה בזרנוקי מים והצליחו להציל חלק מהמבנים אבל לא הספיק להם לחץ המים כדי להמשיך כי היה הרבה יותר חשוב להציל את הנמל, שהיווה את אחד ממקורות ההכנסה החשובים של איסלנד כולה. כששאלו את ראש העיר מה עדיף שכונה או הנמל הוא ענה "איזה ערך יש לשכונה אם אין נמל". בתמונה הבאה רואים קיר של בריכת מים אחרי שהלבה אכלה כבר את רב המבנה ונעצרה.
לאי מגיעים במעבורת. בנמל הקטן, המעבורת פוערת את פיה למכוניות של תושבי האי בצורה מצחיקה - מזכיר את הסיפור של יונה והלוויתן. באי, כמו בסתישע, לתושבים יש מכוניות "מרוץ" למרחקים העצומים שאפשר לפתח בהם מהירות - מאה מטר גג.
הקירות שעוברים לידם סוריאליסטים, מלאי חורים ובחורים שחפים מקננים לרוב.
הממזרים האלה יכולים לצלול ל 60 מ' בלי בלונים ואפילו בלי חליפה יבשה.
בשבת עשינו סיבוב סביב האי בסירת תיירים - צ'ופר למתנדבים על האי.
היה מקסים. נכנסנו לכל מיני מערות עם הספינה,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה