עבר כמעט חודש מאז יום העצמאות האיסלנדי והיו לי פוסטים יותר דחופים לכתוב.
האיסלנדים התנתקו מהשליטה הדנית לקראת סוף מלחמת העולם השניה כשדנמרק הייתה תחת כיבוש גרמני ולא בדיוק יכלה לעזור לאיסלנדים.
איזה פלא, אפשר לחגוג גם בלי פטישים מפלסטיק.
הגינה, שבאחד הפוסטים הקודמים שלי מחודש לפני הייתה מכוסה שלג לבן, הייתה צבעונית להפליא.
כולם הסתכלו על הבמה לילדים.
זה לא היה המופע היחיד לילדים. באחד הבניינים לאורך האגם היה גם תיאטרון בובות, לילדים עוד יותר קטנים - ממש תינוקות.
אפשר להוסיך לחלק התאטרלי גם נדנדה ענקית שמישהו שנראה כמו פועל זר (הפולנים הם המיעוט הגדול ביותר באיסלנד) הדהים את הקהל בסלטות של שלוש מאות שישים מעלות.
הייתה גם תערוכת מכוניות ישנות, בעצם שתיים, אבל לא צילמתי.
אחד מהדברים שהאיסלנדים הכי מתגאים בהם זה היצוא המוזיקלי. אחת משאלות "הידעת" שמופיעות על המסך הקטן שבמטוס, כתוב שיותר ממאה להקות איסלנדיות עושות סיורים ברחבי העולם. אחרי ההתנסות שלי במונסראט, אני לא בטוח במה שזה אומר, אבל כל איסלנדי יגיד לך שאיסלנד זה לא רק ביורק.
האמת ששמעתי תזמורת נוער כלי נשיפה שעוד לא שמעתי טיב כזה בשום מקום.
גם להקת הסיקטיז הייתה מעולה.
במוזיאון העירוני היו קונצרטים והיה מצחיק לראות שהורים נכנסו עם הילדים שלהם, כולל הבלונים הגדולים כדי לשמוע את הנגינה.
נסעתי גם לאחד הפרוורים של רקייויק כדי לראות פסטיבל ויקינגים שמתנדבים שלנו השתתפו בהקמת ביתנים בו.
בין הביתנים שהציעו חפצי אומנות ויקינגיים הסתובבו גם אנשים בתלבושות מקורות והכינו צלי על פי המסורת.
-
והיו שם גם משחקים על פי כל כללי המסורת.
כשחזרתי למרכז העיר ראיתי את התור למוסד האיסלנדי הכי מפורסם:
התור הוא לבסטה של נקניקיות הכי טובות של רקוייויק (לא אני אמרתי, את זה האיסלנדים אומרים). אפשר לחשוב. זה נחשב לפלפל העממי שלהם, עם בצל קצוץ, בצל מטוגן יבש מהשקית בסופר וכמה סוגי רטבים ממש לא מדליקים: מיונז, קטשופ וכו'.
טעמתי שם ובעוד מקומות. לא מבין מה הם מתלהבים מזה.
האיסלנדים התנתקו מהשליטה הדנית לקראת סוף מלחמת העולם השניה כשדנמרק הייתה תחת כיבוש גרמני ולא בדיוק יכלה לעזור לאיסלנדים.
איזה פלא, אפשר לחגוג גם בלי פטישים מפלסטיק.
הגינה, שבאחד הפוסטים הקודמים שלי מחודש לפני הייתה מכוסה שלג לבן, הייתה צבעונית להפליא.
אחד מהדברים שהאיסלנדים הכי מתגאים בהם זה היצוא המוזיקלי. אחת משאלות "הידעת" שמופיעות על המסך הקטן שבמטוס, כתוב שיותר ממאה להקות איסלנדיות עושות סיורים ברחבי העולם. אחרי ההתנסות שלי במונסראט, אני לא בטוח במה שזה אומר, אבל כל איסלנדי יגיד לך שאיסלנד זה לא רק ביורק.
האמת ששמעתי תזמורת נוער כלי נשיפה שעוד לא שמעתי טיב כזה בשום מקום.
נסעתי גם לאחד הפרוורים של רקייויק כדי לראות פסטיבל ויקינגים שמתנדבים שלנו השתתפו בהקמת ביתנים בו.
בין הביתנים שהציעו חפצי אומנות ויקינגיים הסתובבו גם אנשים בתלבושות מקורות והכינו צלי על פי המסורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה