היה כבר לפני כמעט חודשיים אבל רק עכשיו אני מתפנה לכתוב עליו.
נסעתי עם ניקולא וקבוצה של ישראלים (ישראליות יתר דיוק - הרב נשים, רק גבר אחד) שיצאה דרך גו-אקו. הם משלבים כמה ימי התנדבות עם טיול זול במיוחד סביב האי. לא מחנה עבודה טיפוסי.
בבודדת הם אנשים נחמדים בחלקם הגדול אבל כקבוצה הם הזכירו לי למה אני לא מוכן לנסוע בטיול מאורגן. תמיד יש את המעצבן/נת הזה שעולה על העצבים ומשום מה האחרים מצטרפים אליו ולא ההפך.
הצטרפתי כדי לעזור לניקולא בימים הראשונים. לאחת הנשים, אחת מהנחמדות, הצעתי שבפעם הבאה היא תיקנה כרטיסי טיסה לכל המשפחה ולא תיקח אותם במזוודה ששקלה טון ואני נאלצתי לקחת אותה לקומה הרביעית של הבית דרך כל המדרגות. היא לא הייתה מצליחה לעלות איתה אפילו את המדרגה הראשונה.
ניקולא בחור מיוחד. מצליח לעבוד עם הקבוצות האלה. אומר שכל התמודדות מחזקת אותו. בקבוצה אחרת, ישראלי אחר הצטרף אליו והסתגר בחדר, רק לא להיות איתן. אלו שמגיעות לכאן הן טיפוסיות מיוחדות ואני נאלץ לצאת במסע שכנוע שלא כל הישראלים הם כאלה. הייתה גם ישראלית מבוגרת אחרת בלתי נסבלת שהתנדבה באחד המחנות כך שעבודת השכנוע לא קלה. מזל שיש כאן כמה צעירים שמאזנים את התמונה.
אחת התחנות הראשונות במדרחוב ב Akureyri. הנשים מתנדבות לצלם אותי עם צמד טרולים מקומיים.
זו "הבירה" של הצפון ויש בה נמל קטן,
ואפילו בית קולנוע בסגנון "ארט נובו" כמו שהיה בסתישע, אבל קצת יותר גדול.
משם המשכנו ל Húsavík. זה המקום שממנו יוצאים להפלגות לצפייה בלוויתנים,
וגם להשכיל קצת ב"מוזאון הזין".
מבחינתי השיא של הטיול היה באיזור Mývatn . מסביב לאגם הגדול יש מספר רב של אתרים שהספקנו לקחת רק טעימה קטנה מהם.
מעבר לתצפית הזו, על האגם, הציפורים והמעינות החמים שמסביב (שבגללם יש מקומות שאי אפשר בכלל להכנס לאגם בגלל החום) יש גם יציאות של אדי מים רותחים מבעד לחורים באדמה.
הסיבה העיקרית שלא פירסמתי את הפוסט הזה עד עכשיו היא שקיוותי לחזור לשם. לא יצא. יש למה לשאוף בפעם הבאה.
נסעתי עם ניקולא וקבוצה של ישראלים (ישראליות יתר דיוק - הרב נשים, רק גבר אחד) שיצאה דרך גו-אקו. הם משלבים כמה ימי התנדבות עם טיול זול במיוחד סביב האי. לא מחנה עבודה טיפוסי.
בבודדת הם אנשים נחמדים בחלקם הגדול אבל כקבוצה הם הזכירו לי למה אני לא מוכן לנסוע בטיול מאורגן. תמיד יש את המעצבן/נת הזה שעולה על העצבים ומשום מה האחרים מצטרפים אליו ולא ההפך.
הצטרפתי כדי לעזור לניקולא בימים הראשונים. לאחת הנשים, אחת מהנחמדות, הצעתי שבפעם הבאה היא תיקנה כרטיסי טיסה לכל המשפחה ולא תיקח אותם במזוודה ששקלה טון ואני נאלצתי לקחת אותה לקומה הרביעית של הבית דרך כל המדרגות. היא לא הייתה מצליחה לעלות איתה אפילו את המדרגה הראשונה.
ניקולא בחור מיוחד. מצליח לעבוד עם הקבוצות האלה. אומר שכל התמודדות מחזקת אותו. בקבוצה אחרת, ישראלי אחר הצטרף אליו והסתגר בחדר, רק לא להיות איתן. אלו שמגיעות לכאן הן טיפוסיות מיוחדות ואני נאלץ לצאת במסע שכנוע שלא כל הישראלים הם כאלה. הייתה גם ישראלית מבוגרת אחרת בלתי נסבלת שהתנדבה באחד המחנות כך שעבודת השכנוע לא קלה. מזל שיש כאן כמה צעירים שמאזנים את התמונה.
אחת התחנות הראשונות במדרחוב ב Akureyri. הנשים מתנדבות לצלם אותי עם צמד טרולים מקומיים.
זו "הבירה" של הצפון ויש בה נמל קטן,
מבחינתי השיא של הטיול היה באיזור Mývatn . מסביב לאגם הגדול יש מספר רב של אתרים שהספקנו לקחת רק טעימה קטנה מהם.
הסיבה העיקרית שלא פירסמתי את הפוסט הזה עד עכשיו היא שקיוותי לחזור לשם. לא יצא. יש למה לשאוף בפעם הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה