יום שישי, 3 בדצמבר 2010

עוד טיול להר הגעש

עבר יותר משבוע מאז הפוסט האחרון שלי.  הייתי עסוק מאוד השבוע וצללתי כמעט כל יום. ביום ראשון עליתי שוב להר הגעש. הפעם, כשהגעתי לשפת הלוע, פניתי צפונה ולא דרומה - לכיוון של תצפית הפנורמה. יש בצד הזה כמה נקודות שאפשר לראות משהו בין העצים. לדעתי הצד הזה יפה יותר מאשר הצד הדרומי, גם אם הוא בכמה מטר נמוך יותר.
לפני שמגיעים לתצפית אפשר לראות משהו,
כמו לדוגמא, את מרכז העיר.
סבך עד למעלה. מדי פעם רואים עצים שמטפסים וחזזיות נוזלים מן הענפים,
שמסתירים עוד יותר את הנוף.
רק הבז שעומד לו על העץ היבש יכול להביט פנימה ללוע בלי שיסתירו לו.
בנקודה אחת אפשר היה לעמוד מתחת לשמיים,
ולהנות מזיוה של השמש, ביחד עם התאים הסולריים.
לא רחוק משם אפשר היה לראות את הרחוב שלי, שכבר כתבתי עליו פוסט שלם, יורד ישר למטה, עד למצוק שמעל לים.
המשכתי מתצפית הפנורמה לאורך הלוע בתוך סבך עבות.
עד שהגעתי לקטע סלעי שדרש טיפוס רציני. מה שלא הצלחתי לתפוס בתמונה, בגלל ההסתרה של העצים  שמתחת לסלע הזה יש מצוק של 300 - 400 מטר, בצד המחובר שלו - הוא כולו זקור לו באוויר ורתום רק בקצהו השמאלי.
כמובן שהסתכלתי עליו מרחוק ולא העזתי להתקרב. אם היה קורה לי משהו היה לוקח חודשים למצוא אותי.
את הסלע הזה הצלחתי לעקוף, אבל כשהגעתי לקטע שלא היה ברור אם אפשר להמשיך הלאה בקלות, החלטתי לחתוך למטה לשביל המסומן (בערך) שמקיף את כל ההר. ירדתי לאט לאט בזהירות, קטע של כמה מאות מטרים בודדים במשך יותר משעה.
יצאתי ברבע לשמונה בבוקר וחזרתי עם קרני האור האחרונות כחצי שעה לאחר השקיעה.

בשבוע הבא אהיה עוד יותר עסוק (בין היתר, בנוסף לכל מיני התפתחויות בעבודה, אני מתחיל להתכונן לבחינות של הדייב מאסטר) אבל יש לי כמה פוסטים בראש וגם תמונות יפות ככה שאני מקווה שאוכל סוף סוף (חלק מהתמונות הן עוד מהשבוע הראשון פה) לפרסם אותם.

2 תגובות:

  1. נשמע מדהים ומפחיד גם יחד. יוצא לי לטייל לאחרונה הרבה על מפת ישראל ואני תוהה אם היה לי את האומץ לטייל בטבע בחו"ל. אני עדיין לא בטוחה לגבי זה.

    השבמחק
  2. כמו בכל מקום כמעט, צריך, אפשר ובזהירות ....

    השבמחק