~ ~ THE END ~ ~

זהו, אני כותב עכשיו את הפוסט האחרון לטיול בקריביים.

נפרדתי לשלום ממונטסרט ומהמלון Gingerbread Hill  (החדר שלי הוא בקומת הקרקע מימין ומשמאלו אולפן העריכה של דיוד)

ובאנטיגה שוב לא עשו בעיות בניגוד לחששות שלי בהתחלה. (אני צריך לחפש את כל המקומות שכתבתי אנטיגואה ולתקן לאנטיגה כי ככה מבטאים נכון את השם של האי הזה).

בחרתי להתמקם הפעם בקצה הרחוק (משדה התעופה) של סנט מרטין, בחצי הצרפתי של האי, בין Marigot העיר הראשית ובין כפר נופש בשם Grand Case.
סנט מרטין היא טריטוריה צרפתית ולכן באופן רשמי המטבע המקומית היא ה- ארו. ז"א שהכל נורא יקר.
למרות זאת, משתמשים הרבה בדולרים. זה גם יותר משתלם. יש לא מעט מקומות (בעיקר במסעדות העממיות, ששער החליפין הוא 1:1 למרות שהשער הרשמי צריך להיות 1:1.46, ככה שממש לא משתלם לשלם ב-ארו.

 אכלתי רק מסעדות עממיות, סטייל שוק בצלאל ומקומות כאלה אבל עם מבחר גדול מאוד של בשרים ודגים והיה טעים מאוד.

אחרי המלונות המוצלחים שהייתי בהם בדומיניקה ובמונסרט החלטתי לא להשקיע ולהיות במלון הכי זול שאני יכול למצוא. גם ככה זה היה המלון הכי יקר בטיול שלי. מה אני כבר צריך? סדין נקי, מים חמים במקלחת, WiFi ומיקום טוב (לפי הסדר הזה).
Grand Case הוא כפר עממי באופן יחסי, תיירים בעיקר מצרפת ומפרץ יפהפה והעיקר לא עמוס והמוני.
הלכתי לראות את האלטרנטיבה השניה שהייתה לי לישון בה, במחיר כפול. אותו הדבר כמו המלון שלי אבל ממש על קו המים. אז זמן לא היה חסר לי, ללכת קצת זו לא בעיה ואני מאוד שמח על הבחירה שלי.

בסן מרטין, בשני החלקים שלו - ההולנדי והצרפתי המון מפרצים ולגונות. הכפר הזה יחסי קריבי ביחס לאחרים.

אבל יש גם Beach Club, סיורים על סירות, השכרת סירות גומי ואופנועי ים ואפילו בריכה בתוך הים.

בעיקר הרבה שלווה,

וכל מיני חיות ים.

החוף המזרחי של החלק הצפוני הוא כבר סיפור אחר לגמרי. המון המון תיירים, בעיקר אמריקאים שבאים לגור במלונות דירות ומלונות חמישה כוכבים רגילים ואפילו חוף נודוסטים, לא מגודר, בקצה של החוף הרגיל.
היה די מביך. כולם בגוונים אחידים בין לבן וחום כהה (תלוי כמה זמן הם היו על החוף הזה) אבל בעיקר כל גווני הוורוד, ורק אני (ועוד כמה במיעוט) נראה כמו מעבר חצייה עם התחת הלבן שלי בוהק למרחקים. שלא לדבר על זה שהאופנה היא להיות מגולח מהסנטר ומטה.

גם כאן, השכרת סירות, בננות, ושאר פעילויות, בעיקר המון ברים שמוכרים כל סוגי המיצים, בירות וגם את הפינהקולדה החביבה עלי.

(לא ראיתי שמישהו התייחס לרמז החביב שלמעלה).
ליד החוף הזה גם מצאתי סופרמרקט צרפתי לחלוטין, ממש כמו בפריז. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בקריביים.

למחרת הלכתי ל- Marigot. בסך הכל, לא רחוק משדה התעופה והמקום שהייתי בו בפעם הקודמת, אבל בגלל הלגונה והמפרצים הדרך עצמה מתפתלת וארוכה.
מעל העיר מבצר - Fort St Louis שחולש על כל העיר ומפרציה.

במבצר 3 סוללות תותחים (זו רק אחת מהן),

חדר אבק השריפה,

אבל בעיקר נוף מרשים סביב סביב.

במרינה למטה כל סוגי המפרשיות והאוניות וגם פסל - מזרקה לא רע בכלל.

זהו, זה בערך הכל. אסיים את יומן המסע הזה לא לפני שאוסיף את התמונה האחרונה.
אני לא יודע של מי הקן הזה, אבל תודו שזה מקום לא רגיל לגדל בו את הצאצאים שלך.