האמנם ארץ נהדרת? אני חושב שכן. קל לכתוב על מה שלא אהבתי על סתישע.
הזכרתי הרבה את התרנגולים. אין ספק, מקום ראשון בדברים השנואים.
הרעיון להכנת הגלויה הוא של גיי. אני רק הוספתי את דעתי עליהם.
הדבר השני הוא מחירי האוכל. כרוב ב 14$ ?? לזה לא אתגעגע בכלל.
חוץ מזה, הכל טוב.
אז למה אתגעגע?
מתחיל במסעדות.
לכאן כזכור לכולם בוודאי, לקחו אותי בערב הראשון כשהגעתי לאי. סלט עוף בגריל היה נהדר. מאז שתיתי פה גם פינקולדה נהדרת. המסעדה נמצאת ממש על הים וההבזק הירוק המובטח בשלט הוא אגדה יפה מפורסמת בקריביים. יש רגע לפני שהשמש שוקעת שהשמים הופכים ירוק. לא תמיד וזה לא הבזק.
מסעדת עץ הפרי כאמור נסגרה. אזכור לטובה את המאכלים ההולנדים שלמדתי כאן. הייתה מסעדה על רמה.
ולסיום המסעדה היקרה של האי - ע"ש החרוז הכחול - האובססיה של האי. אוכל יקר וטוב אבל בעיקר פיצה נהדרת.
אכלנו בעוד 4 מסעדות ופיצריה טייק אווי אבל אין לי תמונות. ויש כאלה לא מעטות שלא ביקרתי או אכלתי בהם. כמו שאפשר להבין, זה הבילוי היחיד על האי - מסעדות וברים. כאלה לא חסר.
קיפחתי קצת את הצד האטלנטי של האי בבלוג שלי אז הנה עוד שתי תמונות.
ביום סוער, דקה לפני שברחנו מהגשם,
בתמונה של יום רגוע עם מזג אויר יפה שמישל צילמה מהגלבוע, עם סנט קיטס ברקע.
אם אתם מתעקשים אז הנה עוד אחת שרואים בה נהדר עת הצד הזה של הקוויל, הר הגעש שלנו.
זה ממפרץ זילנדיה (למרות שאני קורא להם הולנדים, דווקא אנשי זילנד, מחוז אחר של תושבי נדרלנד הם אלו שהיו דומיננטים על האי).
סתם בלי קשר, נלדו, זה שכתבתי עליו שצולל בלי מאזנת חליפה או משקולות רץ בבחירות. הוא רוצה להיות אדם חשוב. שיהיה בהצלחה.
הבחירות האלו סיפקו לנו מנה מסויימת של בידור ובירה חינם מידי פעם.
עוד משהו מהנה: המחקר שלי בבית הקברות היהודי. לבדוק את המצבות עצמן ולהשוות בין מקורות שתיעדו בעבר את בית הקברות.
נהנתי מהשחיה בחוף. בשלושה חודשים הראשונים לא שחיתי בכלל, רק צללתי. מאז החוף גדל,
וגם הפכנו את זה להרגל, ללכת לים לקראת שקיעה. אני יודע שכבר כתבתי את זה, אז מה.
אבל גם את השקיעות מהמרפסת לא אשכח, את אלה שהספקתי לראות לפני שהשמש ברחה לי. אז הנה עוד תמונה אחת.
זהו, לא יודע איך לסיים. האם בתמונה שגנבתי מהפייסבוק של WINAIR - חברת התעופה היחידה שטסה לאי.
לסיבא כנראה לא אגיע אלא אם כן הטייס יחליט על תחנת ביניים בדרך לסנט מרטין - במסלול המסחרי הקצר ביותר בעולם.
או בסיכום החיים הטובים בתפילת ערבית לפני השקיעה:
פונצ' רום עם אנגוס בצילום של סטף.
בכל מקרה, תזכרו שאת זה אסור לעצור - Don't Stop the Carnival.
הזכרתי הרבה את התרנגולים. אין ספק, מקום ראשון בדברים השנואים.
הדבר השני הוא מחירי האוכל. כרוב ב 14$ ?? לזה לא אתגעגע בכלל.
חוץ מזה, הכל טוב.
אז למה אתגעגע?
מתחיל במסעדות.
לכאן כזכור לכולם בוודאי, לקחו אותי בערב הראשון כשהגעתי לאי. סלט עוף בגריל היה נהדר. מאז שתיתי פה גם פינקולדה נהדרת. המסעדה נמצאת ממש על הים וההבזק הירוק המובטח בשלט הוא אגדה יפה מפורסמת בקריביים. יש רגע לפני שהשמש שוקעת שהשמים הופכים ירוק. לא תמיד וזה לא הבזק.
מסעדת עץ הפרי כאמור נסגרה. אזכור לטובה את המאכלים ההולנדים שלמדתי כאן. הייתה מסעדה על רמה.
אכלנו בעוד 4 מסעדות ופיצריה טייק אווי אבל אין לי תמונות. ויש כאלה לא מעטות שלא ביקרתי או אכלתי בהם. כמו שאפשר להבין, זה הבילוי היחיד על האי - מסעדות וברים. כאלה לא חסר.
קיפחתי קצת את הצד האטלנטי של האי בבלוג שלי אז הנה עוד שתי תמונות.
אם אתם מתעקשים אז הנה עוד אחת שרואים בה נהדר עת הצד הזה של הקוויל, הר הגעש שלנו.
סתם בלי קשר, נלדו, זה שכתבתי עליו שצולל בלי מאזנת חליפה או משקולות רץ בבחירות. הוא רוצה להיות אדם חשוב. שיהיה בהצלחה.
עוד משהו מהנה: המחקר שלי בבית הקברות היהודי. לבדוק את המצבות עצמן ולהשוות בין מקורות שתיעדו בעבר את בית הקברות.
נהנתי מהשחיה בחוף. בשלושה חודשים הראשונים לא שחיתי בכלל, רק צללתי. מאז החוף גדל,
אבל גם את השקיעות מהמרפסת לא אשכח, את אלה שהספקתי לראות לפני שהשמש ברחה לי. אז הנה עוד תמונה אחת.
זהו, לא יודע איך לסיים. האם בתמונה שגנבתי מהפייסבוק של WINAIR - חברת התעופה היחידה שטסה לאי.
לסיבא כנראה לא אגיע אלא אם כן הטייס יחליט על תחנת ביניים בדרך לסנט מרטין - במסלול המסחרי הקצר ביותר בעולם.
או בסיכום החיים הטובים בתפילת ערבית לפני השקיעה:
בכל מקרה, תזכרו שאת זה אסור לעצור - Don't Stop the Carnival.
נו, באמת יהיה לך מקום להתגעגע אליו. מי יודע, אולי עוד יצטרכו אותך שוב למחשבים שם.
השבמחקבכל מקרה פוסט מקסים ובטח גם אברך אותך לפני שתיסע הלאה אז טיסה נעימה ובטוחה.