רוזו - הקרנבל

בערב כשהגעתי למלון עוד הספקתי לראות קצת מהקרנבל בטלויזיה.
המלון שלי, משהו כמו 3 - 4 ק"מ מהעיר, קרוב יותר לטבע.
בבוקר, החלטתי ללכת ברגל העירה. לצעוד בעקבות המוזיקה כדי לראות את הקרנבל.

כשהגעתי לעיר, ראיתי באופק, ברחוב, בין הבניינים העתיקים/ישנים חלק של בניין, משהו כמו 14 קומות, נראה כמו ספינה. וואלה, יצירתי הארכיטקט הזה, אמרתי לעצמי. אפילו שם ארובה בקצה. הגעתי מוקדם, לפני התחלת הקרניבל, אז החלטתי ללכת לראות את הבניין המעניין הזה.
מסתבר שזה לא בניין אלא באמת ספינת שעשועים.

לאט לאט הקרנבל התחיל להתארגן. את כל קבוצה מלווה משאית של רמקולים ענקיים שגוררת גנרטור קטן כדי לספק חשמל לכל האלקטרוניקה הזו.

ברב המשאיות ציוד משוכלל ו DJ, אבל לפחות משאית אחת השקיעה בלהקה חיה של תופי מתכת.

על המרפסת מולי, שדרנית הטלויזיה משדרת, ומתחתיה המצלמה. פה הקרנבל הוא הנושא הראשי לא "הטלנט" כמו שאצלנו.

השדרנית מלאה חיים ובין לבין היא גם מחזיקה את הילדים שלה על הידיים או סתם רוקדת לצלילי המוזיקה.

המשאיות מהוות גם פרסומת לכל מיני גופים מסחריים בעיר (כדי שלא תאשימו אותי שאני מכניס פרסומות לבלוג שלי לא הבאתי אותם כאן) או סתם לגופים ממשלתיים או עירוניים, כמו רשות התחבורה והנמלים בתמונה הבאה.

הרקדנים מגיל 5 עד 80+. את הרקדנית היפה שמו בהתחלה,

למרות שזו שמאחוריה רקדה הרבה יותר יפה.

גם הקהל משתתף בחגיגה, רוקד ושר. כולם מכירים את כל המילים. אני לא. לקח לי שנים ללמוד את כל המילים של יונתן הקטן, ...

זו לא הקרנבל של ריו, אבל הם יצירתיים לא פחות.

אחרי כמה שעות החלטתי שמספיק לי. כמה פעמים אפשר לשמוע את "מיאו, מיאו - How r u doin' today" ?
הלכתי בחזרה למלון, דרך גן בוטני יפהפה. לא יודע מה הגודל המוכרז שלו ואיפה הגבול בינו ובין הטבע הפראי.
מעליו מתנשאת גבעה שמאפשרת להשקיף על כל העיר, ולראות באופק גם את ספינת התענוגות מראשית הפוסט.