האמת היא שרב התמונות הן של צמחים ולא של בעלי חיים. יותר קל לצלם אותם, מתנהגים יותר יפה. לא בורחים גם שצריך לשנות מקום כדי שהתמונה תצא יותר טובה.
גם רואים הרבה יותר כאלה. לטאות, נמלטות וגם איגואנות. יש שני מינים של תוכי אנדמיים לדומיניקה אבל הם בסכנת הכחדה כה שאני לא ראיתי כאלה בטבע בכלל.
ליד הגן הבוטני יש מכון למחקרי התוכי ויש שם כלוב עם כמה ז'אקו-ירוק אבל הם לא הסכימו לחייך למצלמה אז לא צילמתי אותם. הסוג השני של התוכים בסך הכל די דומה לז'אקו אבל הרבה קל לראות אותו על הדגל של דומיניקה מאשר בטבע.
לא זוכר עוד מדינות שיש להם ציפורים על הדגל. אריות יש וגם נשרים כסמלי לאום, אבל תוכי?
ליד הכלוב של התוכים מצאתי זחל ושמתי לידו מטבע (דולר מזרח קריבי, למדקדקים) כקנה מידה.
הזחל היה תחת עץ באובב ענקי. לפני כמה שנים, הוריקן בשם דוד הפיל חלק מהעץ על אוטובוס.
למזלם, לא היו נפגעים.
אבל המפתחות בפנים.
מול הבאובב, עוד עץ גדול ושורשי אוויר מרשימים.
בשבוע שעבר, כשהייתי ב Middleham Falls, ראיתי שורשים אחרים שהרשימו אותי. לא צילמתי, כי כפי שכתבתי כבר אז ירד גשם זלעפות ולא העזתי להוציא את המצלמה.
אתמול עשיתי עוד מסלול רגלי, הפעם לאגמי מים מתוקים ופגשתי שם כיתת אקולוגיה מסירקוז, ניו-יורק. הצטרפתי אליהם אחרי המסלול וכיוון שהם נסעו למפל נסעתי איתם במיוחד בשביל התמונה הזו:
לעבור את סבך השורשים בגשם שוצף היה חלקלק וממש לא פשוט.
האגמים נמצאים בתוך הפארק שהוכרז גם כאתר מורשת של אונסק"ו, וכמובן שיש על השלט, כמו על חלק ניכר מהשלטים באי, את התמונה של התוכי.
חלק לא קטן מהחשמל באי הוא הידרואלקטרי והאגם שנמצא בראש האי למעלה, מספק את המים לתחנת הכוח במורד הזרם.
לקחתי מיניבוס על לסוף הקו, ומשם התחלתי לעלות על כביש לאגם מים מתוקים אחד וממנו שביל לאגם שני שמזין אותו.
הנוף מטמטם. יש שם בית קטנטן בבניה שהייתי קונה אותו, יושב במרפסת ובוהה בפה פעור בנוף שמתחת.
לא יודע כמה זמן הוא בבניה. לא חושב שזה הרכב של בעל הבית. הבית במצב הרבה יותר טוב.
העליה הייתה חגיגה של ריחות לא מוכרים. ביניהם בצבץ לו ריח אחד מוכר, שלא הרחתי מזמן. חיפשתי את המקור ומצאתי:
עץ פרי הדר. לא יודע איזה, בטח אשכולית. ראיתי כמה כאלה בשוק.
פרי אחרי נקרא ע"י המקומיים - אפרסק. יש קווי דמיון מועטים לאפרסק שאנחנו מכירים.
לעומת זאת, לפרח הזה לא היה ריח. סתם יפה.
מסלול העליה לאגם מאוד יפה, וכיוון שעברו כמה ימים מאז הגשם הגדול והיה פחות בוצי וחלקלק מאשר בימים הקודמים, התפניתי לצלם גם דוגמית ממדרגות על המסלול.
את הדרך חזרה עשיתי שוב ברגל והפעם העננים הסתלקו להם ויכולתי לצלם את העמק בו אני גר.
אני מכיר את הדרך כבר בעל-פה. לא רק ג'רי היה פה. גם אני.
גם רואים הרבה יותר כאלה. לטאות, נמלטות וגם איגואנות. יש שני מינים של תוכי אנדמיים לדומיניקה אבל הם בסכנת הכחדה כה שאני לא ראיתי כאלה בטבע בכלל.
ליד הגן הבוטני יש מכון למחקרי התוכי ויש שם כלוב עם כמה ז'אקו-ירוק אבל הם לא הסכימו לחייך למצלמה אז לא צילמתי אותם. הסוג השני של התוכים בסך הכל די דומה לז'אקו אבל הרבה קל לראות אותו על הדגל של דומיניקה מאשר בטבע.
לא זוכר עוד מדינות שיש להם ציפורים על הדגל. אריות יש וגם נשרים כסמלי לאום, אבל תוכי?
ליד הכלוב של התוכים מצאתי זחל ושמתי לידו מטבע (דולר מזרח קריבי, למדקדקים) כקנה מידה.
למזלם, לא היו נפגעים.
מול הבאובב, עוד עץ גדול ושורשי אוויר מרשימים.
אתמול עשיתי עוד מסלול רגלי, הפעם לאגמי מים מתוקים ופגשתי שם כיתת אקולוגיה מסירקוז, ניו-יורק. הצטרפתי אליהם אחרי המסלול וכיוון שהם נסעו למפל נסעתי איתם במיוחד בשביל התמונה הזו:
האגמים נמצאים בתוך הפארק שהוכרז גם כאתר מורשת של אונסק"ו, וכמובן שיש על השלט, כמו על חלק ניכר מהשלטים באי, את התמונה של התוכי.
הנוף מטמטם. יש שם בית קטנטן בבניה שהייתי קונה אותו, יושב במרפסת ובוהה בפה פעור בנוף שמתחת.
לא יודע כמה זמן הוא בבניה. לא חושב שזה הרכב של בעל הבית. הבית במצב הרבה יותר טוב.
פרי אחרי נקרא ע"י המקומיים - אפרסק. יש קווי דמיון מועטים לאפרסק שאנחנו מכירים.
מסלול העליה לאגם מאוד יפה, וכיוון שעברו כמה ימים מאז הגשם הגדול והיה פחות בוצי וחלקלק מאשר בימים הקודמים, התפניתי לצלם גם דוגמית ממדרגות על המסלול.
איזה תענוג לקרוא את הפוסטים האלה.
השבמחקיופי של תיאורים וכמובן חלקם גם מצחיקים:)