זהו שמו של מחנה העבודה שהסתיים ביום ראשון. השם מפוצץ, הרבה מעבר למה שזה באמת. חשבתי בהתחלה שיש מרכז כזה ברקייויק ואנחנו עוזרים להפעיל אותו, כדי ללמד את ילדי העיר על תרבויות אחרות. יש עוד מחנה שנקרא Multi-Culti, וחשבתי שזה יהיה משהו דומה.
אז לא. המרכז התרבותי הוא משהו שאנטוניו, רכז התרבות המציא - חדר עבודה גדול במרתף הבניין, שבו מבצעים כל מיני פעילויות.
אכן, הרעיון הוא שהאיסלנדים יגיעו לכאן, בהנחה שנושא ההתנדבות יעניין אותם ויתנדבו למחנות במדינות אחרות בעולם. הארגון מנסה לקיים כבר שנה שניה מחנה כזה בריו-במבה בקולומביה, סיוע למקומיים שם, אבל האיסלנדים לא ששים להתנדב. זה לא חלק מהתרבות שלהם. ילדים עובדים בקיץ, הם רואים באנשים שעובדים חינם משוגעים ולא נוסעים להתנדב בעולם.
לעומתם, הישראלים מככבים פה. יש לא מעט יחסית לגודל האוכלוסיה שלנו.
היו לי 5 מתנדבים והיה עוד מחנה עבודה להכין סרט דוקומנטרי שאליו הגיעו 2 מתנדבים.
החלטנו לאחד את שני המחנות וליצור ביחד סרט דוקמנטרי על העבודה והחיים של המתנדבים פה. במקביל עבדנו על מופע קטן של תיפוף במרכז העיר, כדי לעורר תשומת לב וכדי שאנשים יתעניינו בארגון.
בשורה התחתונה, היה מופע ויש סרטון שיעלה ל youtube בתחילת החודש הבא.
אבל לארגון יש בעייה רצינית של יחסי ציבור כלפי האיסלנדים ועד שלא יצטרף איש מקצוע מקומי לצורך שיפור המצב זה לא יעבוד.
בימים הראשונים הקבוצה עבדה בגינה של הבית כדי ליצור חצר יפה למרכז התרבותי הסמוך.
מי שאחראי לשיפוץ הוא אורי, איסלנדי מקומי, נגר בחיי היום יום שהחליט להקדיש את הקיץ שלו לטיפוח המקום. הוא יוצא דופן מבחינת ההתנדבות שלו. אדם מאוד מיוחד. חבר של אנטוניו ששהה כילד כמה שנים בספרד והם מדברים ביניהם בספרדית. הוא אחראי גם לחלק גדול מהגרפיטי בעיר - ציורים על רמה. באמת אכפת לו ממה שקורה בעיר. הוא משפץ גם את כל הקומה התחתונה של מבנה המגורים שלנו שהיה בעבר בית זונות והוא הופך את פלטת הצבעים מאדום שחור ללבן צהוב וגם מקיים שם חנות לספריי צבעים לכל החברים שלו שעושים גרפיטי בעיר. דוגמאות מהעבודות שלהם יגיעו בפוסט אחר על רקייויק ביום העצמאות - בתקווה להעלות את זה מחר.
במקביל לעבודה בגינה, התחלנו לעבוד על הסרטון. מוביל המחנה הזה שעבד איתי במשותף, מיכאל משוויץ. יקה, שהגיע לחודש אחרי שהיה כאן בארגון שנה שלמה בתור מתאם ופותר בעיות.
כל אחד חושב מה לדעתו צריך להיות בסרטון,
עושים סיעור מוחות,
ומתגבשת תוכנית שמיקל (גם ככה קראו לו) אחראי עליה.
במקביל, אנחנו מכינים תופים, ממיכלי פלסטיק,
ואני גם יוזם קצת פרסומת גלויה - מכין גלופות של שם הארגון והסמל שלו. איך לא חשבו על זה קודם? זו לא הקבוצה הראשונה שעושה את המחנה הזה.
עוד משהו שלא חשבו עליו זה ליצור קשר יותר טוב עם בני נוער בגיל המתאים. יש סדנת תיאטרון רחוב ממומנת ע"י העיריה, באותו הבלוק, ולא עושים איתם שום דבר במשותף.
הלכתי וצילמתי אותם באחת החזרות שלהם וניסיתי ליצור עניין בפעילות שלנו ולא קרה מזה כלום. צריך מגע יותר ארוך איתם.
לא הבנתי את ההצגה שלהם, אולי להעלות את המודעות לחינוך המיני - לא צד חזק של האיסלנדים עם הריונות נעורים בכמויות.
מזג האויר השתפר פלאים וישבנו לתופף בשמש, למרות שהיה עדיין קר.
כשאנטוניו מלמד אותנו מקצבים מדרום אמריקה ומהמזרח התיכון.
המגדל ברקע, לא הבניין - זו בשמלה הכחולה, היא המזכירה שלנו.
ביום שישי - הלכנו לכיכר מרכזית בעיר ותופפנו - ז"א עשינו רעש.
גם אני.
אחרי הצהריים, עוד מופע. הפעם בכניסה לפרלמנט. הצגנו את הרפרטואר המפואר שלנו פעמיים ובדיוק שהתחלנו להתקפל הופיעה המשטרה במטרה לסלק אותנו משם. הפעם הייתה קצת יותר התעניינות במופע שלנו, בעיקר מצד כמה שיכורים שלגמו את הבירה שלהם בפארק. צעירים לא גילו התעניינות והאמת שלא היו שם יותר מידי כאלה. לדעתי, בחירת המיקום הייתה שגויה.
בסופו של דבר, צוות מצומצם ערך את הצילומים,
ומייקל נשאר בשבת לרנדר את הסרט כשאני לקחתי את הקבוצה לסיבוב במעגל הזהב (פעם שלישית בלגונה הכחולה, יש!!!).
אז לא. המרכז התרבותי הוא משהו שאנטוניו, רכז התרבות המציא - חדר עבודה גדול במרתף הבניין, שבו מבצעים כל מיני פעילויות.
אכן, הרעיון הוא שהאיסלנדים יגיעו לכאן, בהנחה שנושא ההתנדבות יעניין אותם ויתנדבו למחנות במדינות אחרות בעולם. הארגון מנסה לקיים כבר שנה שניה מחנה כזה בריו-במבה בקולומביה, סיוע למקומיים שם, אבל האיסלנדים לא ששים להתנדב. זה לא חלק מהתרבות שלהם. ילדים עובדים בקיץ, הם רואים באנשים שעובדים חינם משוגעים ולא נוסעים להתנדב בעולם.
לעומתם, הישראלים מככבים פה. יש לא מעט יחסית לגודל האוכלוסיה שלנו.
היו לי 5 מתנדבים והיה עוד מחנה עבודה להכין סרט דוקומנטרי שאליו הגיעו 2 מתנדבים.
החלטנו לאחד את שני המחנות וליצור ביחד סרט דוקמנטרי על העבודה והחיים של המתנדבים פה. במקביל עבדנו על מופע קטן של תיפוף במרכז העיר, כדי לעורר תשומת לב וכדי שאנשים יתעניינו בארגון.
בשורה התחתונה, היה מופע ויש סרטון שיעלה ל youtube בתחילת החודש הבא.
אבל לארגון יש בעייה רצינית של יחסי ציבור כלפי האיסלנדים ועד שלא יצטרף איש מקצוע מקומי לצורך שיפור המצב זה לא יעבוד.
בימים הראשונים הקבוצה עבדה בגינה של הבית כדי ליצור חצר יפה למרכז התרבותי הסמוך.
במקביל לעבודה בגינה, התחלנו לעבוד על הסרטון. מוביל המחנה הזה שעבד איתי במשותף, מיכאל משוויץ. יקה, שהגיע לחודש אחרי שהיה כאן בארגון שנה שלמה בתור מתאם ופותר בעיות.
עושים סיעור מוחות,
במקביל, אנחנו מכינים תופים, ממיכלי פלסטיק,
עוד משהו שלא חשבו עליו זה ליצור קשר יותר טוב עם בני נוער בגיל המתאים. יש סדנת תיאטרון רחוב ממומנת ע"י העיריה, באותו הבלוק, ולא עושים איתם שום דבר במשותף.
הלכתי וצילמתי אותם באחת החזרות שלהם וניסיתי ליצור עניין בפעילות שלנו ולא קרה מזה כלום. צריך מגע יותר ארוך איתם.
מזג האויר השתפר פלאים וישבנו לתופף בשמש, למרות שהיה עדיין קר.
ביום שישי - הלכנו לכיכר מרכזית בעיר ותופפנו - ז"א עשינו רעש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה