כיוון שסופת השלג אילצה אותנו לחזור לריקיוויק הרווחנו עוד טיול בסביבה.
יצאנו עם תכנון מסויים ליומיים טיול ולא ידענו שהר הגעש ישבש לנו את התוכניות.
א-פרופו שיבושים, אני מנסה להעתיק את השמות האיסלנדיים על כל האותיות והסימנים המוזרים שלהם. בלוגר (האתר שאני כותב את הבלוג בו) לא אוהב את הפעולה הזו ומשבש את הרווחים בין השורות, לפחות בדפדפן בו אני עובד. מצטער, זה לא בכוונה.
כתבתי כבר על החוצפה האיסלנדית - כל מטר שני, עוד מפל. כבר די נמאס לצלם אותם. אם היינו יכולים להביא אחד במזוודה ....
אז הנה עוד אחד:
המפל הזה מצטיין בזה שאפשר גם ללכת מאחוריו -
כיוון שלא ראינו מספיק מפלים, נסענו עוד קצת וראינו שם, נכון ..... , עוד מפל בשם סקוגפוס.
זה סגנון הטיולים שלנו. מכינים מראש אוכל בארגזים ואוכלים בטבע, בתנאי שמזג האויר מרשה. אם לא, אז מחפשים מחסה מהרוח והגשם.
משם המשכנו לאורך החוף הדרומי לכיוון מזרח. עברנו את שמורת הטבע בה ישנתי בשבוע הראשון באוהל ולא נכנסנו כי סגור - עונת הדגירה של הפאפינים ולא מפריעים להם.
חיפשתי שוב את התרגום העברי לשם של הציפור הזו. נראה לי שהשם יסעור אטלנטי או ארקטי נמצא רק באתרי אוכל. האחרים קוראים להם תוכוני ים, אבל לא מצאתי מקור מספיק מוסמך בעיני.
ממזרח למגדל האור זה נראה קצת אחרת:
החוף הוא תופעה יוצאת דופן, כרגיל באיסלנד, שהכל נראה לי אחרת.
בשדה של סלעים, אבנים קטנות, חול, כל מה שתרצו - גרף משוגע של גדלי גרגר.
מקרוב יותר, גם הטרולים המאובנים שצילמתי באחד הפוסטים נראים אחרת.
ממש קרוב למים יש מצוקים, כמו לאורך החוף בשפיים או נתניה, אבל כמובן שהכל בצבעי שחור (הסלע והחול) וירוק (הצמחיה, שלא תחסר).
במצוק גם קטעים ממשושי בזלת ומערות.
התיישבנו על המשושים,
ומתנדב לקח את המצלמות של כולם וצילם בכל המצלמות בנפרד.
מערה ראשונה ליד הפריזמות נראת ככה -
ולידה רואים את אחד הטרולים או בן דוד שלו, כבר לא זוכר.
המערה השניה לא הייתה במרחק גדול מהראשונה.
אפשר להכנס ולשבת. מבפנים זה לא פחות מרשים.
הסיפור הוא שהנורבגים הראשונים שהגיעו לאיסלנד נחתו כאן וגרו במערה.
כתבתי כבר על זה שהמגורים במערות נמשך עד ממש לא מזמן (באופן יחסי).
את פתח המערה סגרו באבן וגרו בפנים עם הכבשים כדי שיהיה מספיק חם.
שימו לב גם לדשא ששמים על הגג לשיפור הבידוד.
על הסוף של היום הזה וארועי היום שלמחרת כתבתי כבר קודם - על התפרצות הר הגעש. ברחנו מענן האפר מערבה והוא רדף אחרנו כמעט עד קוורגרדי - איזור של מעיינות חמים.
היה כייף להתרחץ ב 40 מעלות כשבחוץ משהו כמו 6.
לא כולם נכנסו אבל לא יכולתי להתאפק למרות השנאה שלי לטמפרטורות הנמוכות האלה.
אחרי זה הייתי חולה לכמה ימים אבל לדעתי לא מהצטננות אלא נדבקתי מתום שישן לידי האכסניה בריקיויק וגם ישב באוטו מאחורי והשתעל כל הזמן.
יצאנו עם תכנון מסויים ליומיים טיול ולא ידענו שהר הגעש ישבש לנו את התוכניות.
א-פרופו שיבושים, אני מנסה להעתיק את השמות האיסלנדיים על כל האותיות והסימנים המוזרים שלהם. בלוגר (האתר שאני כותב את הבלוג בו) לא אוהב את הפעולה הזו ומשבש את הרווחים בין השורות, לפחות בדפדפן בו אני עובד. מצטער, זה לא בכוונה.
כתבתי כבר על החוצפה האיסלנדית - כל מטר שני, עוד מפל. כבר די נמאס לצלם אותם. אם היינו יכולים להביא אחד במזוודה ....
אז הנה עוד אחד:
זה סגנון הטיולים שלנו. מכינים מראש אוכל בארגזים ואוכלים בטבע, בתנאי שמזג האויר מרשה. אם לא, אז מחפשים מחסה מהרוח והגשם.
משם המשכנו לאורך החוף הדרומי לכיוון מזרח. עברנו את שמורת הטבע בה ישנתי בשבוע הראשון באוהל ולא נכנסנו כי סגור - עונת הדגירה של הפאפינים ולא מפריעים להם.
חיפשתי שוב את התרגום העברי לשם של הציפור הזו. נראה לי שהשם יסעור אטלנטי או ארקטי נמצא רק באתרי אוכל. האחרים קוראים להם תוכוני ים, אבל לא מצאתי מקור מספיק מוסמך בעיני.
ממזרח למגדל האור זה נראה קצת אחרת:
בשדה של סלעים, אבנים קטנות, חול, כל מה שתרצו - גרף משוגע של גדלי גרגר.
מקרוב יותר, גם הטרולים המאובנים שצילמתי באחד הפוסטים נראים אחרת.
ממש קרוב למים יש מצוקים, כמו לאורך החוף בשפיים או נתניה, אבל כמובן שהכל בצבעי שחור (הסלע והחול) וירוק (הצמחיה, שלא תחסר).
במצוק גם קטעים ממשושי בזלת ומערות.
התיישבנו על המשושים,
המערה השניה לא הייתה במרחק גדול מהראשונה.
כתבתי כבר על זה שהמגורים במערות נמשך עד ממש לא מזמן (באופן יחסי).
את פתח המערה סגרו באבן וגרו בפנים עם הכבשים כדי שיהיה מספיק חם.
על הסוף של היום הזה וארועי היום שלמחרת כתבתי כבר קודם - על התפרצות הר הגעש. ברחנו מענן האפר מערבה והוא רדף אחרנו כמעט עד קוורגרדי - איזור של מעיינות חמים.
היה כייף להתרחץ ב 40 מעלות כשבחוץ משהו כמו 6.
אחרי זה הייתי חולה לכמה ימים אבל לדעתי לא מהצטננות אלא נדבקתי מתום שישן לידי האכסניה בריקיויק וגם ישב באוטו מאחורי והשתעל כל הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה