יום שישי, 17 ביוני 2011

הטיול ל Snæfellsnes

זה היה כבר מזמן. נראה לי שעבור שנים מאז, כל כך הרבה דברים קרו בינתיים, אני אפילו לא זוכר מתי זה היה.
יצאנו בבוקר לחצי האי שהאטרקציה העיקרית בו הוא הר הגעש שדרכו הגיעו הגיבורים של ז'ול ורן למעבה האדמה.

היום התחיל סביר מבחינת מזג האויר, אפילו יותר מזה - ממש נחמד.
עצרנו בשמורת טבע של הר געש חדש יחסית,
והתחלנו הליכה של 45 דקות לכיוון ההר.

הדרך מכוסה בשילוב של חזזיות עם צמח שהם קוראים לו עשב הרים.

לעשב הזה יש גם פרח אדום (העשב הוא הדבר הפחות מחודד בתמונה לעומת החזזית התזזיתית).

גם כשמתקרבים ההר נראה לא מאיים במיוחד.
העליה לא קשה במיוחד ולאורך המסלול יש גם חבלים לתמיכה.
הבזלת נראת טריה כאילו ההר לא התפרץ מזמן ומכוסה בעיקר, שוב, בחזזיות.
את הלוע עצמו אי אפשר לצלם ציוד מתאים אפילו לא בעדשה רחבה מאוד. צריך צילום אוירי.
הקירות הפנימיים ממש זקופים ווות'ני הנהג שלנו התקרב על כמה שהיא סביר להתקרב וכמובן שלא בעמידה.
מחוץ לשמורה, חווה לאילוף סוסים. הם חברותיים מאוד והתקרבו לגדר כדי לתת לכולם ללטף אותם.

איך שגמרנו עם הסוסים השתנה מזג האויר מקר לקר מאוד, רוח חזקה שנותנת פוש רציני לתחושת הקור. לעלות לקרחון והר הגעש של ז'ול ורן אי אפשר היה בגלל התנאים. נכנסנו למסעדה עם ארגזי האוכל שלנו ואכלנו בפנים כי בחוץ היה נורא. ככה זה באיסלנד - במסעדות בארץ זה לא היה קורה. כמובן שקנינו גם קפה, כמה אכלו גם מרק חם, היה נחמד מאוד.
עברנו גם ליד מערת ההד - לא משהו, ונסענו לאורך החוף. לא יצאתי מהמכונית לראות את הנוף, מקווה להיות פה בפעם אחרת כשיהיו כמה מעלות בחוץ. יצאתי לראות נמל דייגים יפה אבל לא הוצאתי את המצלמה מהתיק כדי שלא תתקלקל בגשם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה