שמורת הטבע Skaftafell

יצאנו השכם בבוקר (ז"א 9 ורבע) מאכסנית הנוער של קבוט (Hvoll) שנמצאת במרחק סביר מהשמורה. האכסניה בבעלות וניהול של משפחה שהחליטה שחקלאות זו פרנסה לא מספיק טובה.
סוסים כבר צילמתי בפוסט קודם אז הפעם הבאתי כבשים, דווקא את השחורות כי הן במיעוט פה וגם בגלל השיר.

על השולחנות בחוץ קרניים של זכרים, לא יודע אם של שחורים או לבנים, בטח אין הבדל ביניהם.

בצד השני של הבית, גבעה שממנה נשקף נוף מהמם. אמרתי כבר שבשביל פנורמה צריך את כל הציוד שאין לי כרגע אבל בכל זאת הסרטתי סיבוב מלא של 360 מעלות וגם תמונה אחת לפחות של האגמון הקטן שהיו בו כל מיני ציפורים, כל אחת והשיר שלה, קקופוניה שלמה, אבל בגלל מיעוט הציפורים לעומת אגמון החולה, אפשר היה להבחין בין השירים השונים.

העננים באיסלנד נורא נמוכים בדרך כלל, מה שמוסיף המון לאפקטים הויזואליים של הנוף המוזר הזה.

השמורה ממוקמת בין שני לשונות שיוצאות מהקרחון שלמעלה. בניגוד למצופה מקרחון, הקרח שחור בגלל האפר הוולקני. גם הנחל שיוצא מהקרחון שחור כמו גם האגם שבקצה הקרחון, או יותר נכון, בקצה האחת הלשונות. לשנייה לא הגענו. יש הרבה מסלולים מסומנים יפה ובקטעים הקשים יש מדרגות מעץ - מסודר להפליא.
יש מסלולון קצר לבריכה אבל הלכנו ישר למעלה וראינו אותו מנקודת תצפית יפה והחלטנו שלא כדאי לעשות אותו.
טיפסנו כדי לראות כמה נקודות תצפית למספר מפלים,

והמשכנו מזרחה כדי לראות את אחת מהלשונות.

נקודת התצפית יושבת ממש גבוה מעל הלשון,

(שיהיה ברור - הגוש השחור בצד שמאל של התמונה זה קרח!)
בדרך חזרה לחניון הרכב שלידו קמפינג מטופח, מסעדה, מרכז מידע ושתי חנויות של טיולי הרים/קרחונים, אפשר לראות את האגם בקצה הקרחון,

שממנו יוצא נחל שחור הזורם לים שמדרום.

המישור השחור הזה חווה הצפה גדולה כאשר התפרצות הר געש יצרה שיטפון גדול שלקח איתו את גשר הפלדה הגדול שהיה שם. יש "מצבה" לגשר עם כמה קורות מעוותות לזכר הארוע.
הייתי שמח לטייל עוד בשמורה, למסע של כמה ימים אבל כעבור 4 שעות נאלצנו לחזור לכיוון רייקיויק - נסיעה ארוכה.
הרכב שנהגתי בו כבר ישן והיה צורך במיומנות לא פשוטה כדי לשכנע אותו להתנהג יפה. היום הרכב נסע לצפון להחזיר מתנדבים ממחנה שם ונתקע.