עוד מבט לחוף

קשה להאמין שאהיה בסופו של דבר (ביום שיש הקרוב)  רק 137 ימים על האי הזה.
היום שהגעתי לכאן נראה כל כך מזמן, נראה הרבה יותר.

אחד הדברים שהכי אתגעגע אליו זה החוף.

כשההולנדים הגיעו לכאן, כמו הולנדים טובים הם יבשו חלק מהים ובנו עליו שורות של מחסנים, 600 בתקופת השיא. בציור שנמצא על שלט על החוף רואים את הבתים של העיר התחתונה עם המבצר והכנסיה הרפורמיסטית שלידו. אחד מחוקי העיר אומר שאסור לבנות מבנה גבוה מהכנסיה (שבינתיים השפיץ שלה שהיה עשוי עץ התעופף לו באחד ההוריקנים).
למרות זאת, יש מבנה גבוה יותר והוא הכנסיה של ה Seventh Day Adventists שנציגיה נמצאים בשלטון כרגע באי. יש עוד מעט בחירות ואולי זה יתחלף אבל בינתיים זה מספק לנו בידור ללכת לאספת בחירות.
אין ספק שהכנסיה שלהם זוכה בקלות בתואר המבנה הכי מגעיל שראיתי בחיים שלי.
מספרים שהאי קיבל כסף מההולנדים לבנות מקלט מהוריקנים והם ניצלו את הכסף כדי לבנות את הכנסיה בע"ה.
דיברתי על החוף, לא? אז נחזור אליו.
ההוריקנים וסתם ים גבוה גנבו את החוף ורב המחסנים נמצאים כיום מתחת למים.
גם מפלס הים עלה מאז שבנו את המחסנים האלו, לא יודע בכמה, אבל התוצאה ברורה.
כשהים גבוהה, זה מה שקורה -

מה שאתם רואים זה המרפסת התחתונה של ה- Old Gin House, מלאה במים עד שפתה העליונה. הים היכה בחוזקה ודלתות הכניסה למרפסת פשוט נהרסו לחלוטין.
היום המרפסת מלאה בחול, כמעט על למפלס בו היו המים. אנחנו יושבים שם לעיתים קרובות, עם בקבוק בירה או פיניהקולדה ומסתכלים על השקיעה. אנגוס, מורה להיסטוריה לכיתות "קשות" בניו יורק, שהגיע לשבוע לכאן כחלק מלימודי הדוקטורט שלו, מכנה את הטקס הזה "ללכת לכנסיה".

החוף ליד המזח הישן של סתישע הוא חוף הרחצה הכי גדול על האי. כשהגעתי לכאן, רב החול נסחף על ידי ההוריקן והיום הוא מתמלא בחזרה. ממש אפשר לראות את גדילת החוף, כמה עשרות סנטימטרים כל יום.
ישנם עוד כמה חופים קטנטנים, שגדלים בין ובתוך ההריסות של המחסנים הישנים.

כמה מהמחסנים שאפשר לראות בתמונה הראשונה בפוסט עוד קיימים. אחד מהם משמש כמועדון צלילה כמו שהוא, ללא שיפוץ בכלל. אחד אחר שופץ לחלוטין במשך שנתיים (תמונה שלו כבר הצגתי בפוסט קודם) ויש עוד כמה במצב רע:

אז אחרי העבודה, יורדים לחוף, שוחים קצת, יושבים על החוף ומסתכלים על השקיעה ועל הסירות והספינות שמולנו.
מסירות סדוקות מאלומיניום שאי אפשר לתקן,

דרך מיכליות מסוגים וגדלים שונים, ספינות שעשועים שאפילו לא טורחות לעצור כאן,

 

סתם מפרשיות,

ועד לסופר יכטה של אוליגרך רוסי שיש ויכוח על האי מיהו, אבל בכל מקרה הוא לא מוכן להזדהות.

יש כמה סיפורים עליו אבל רצוי שאשמור אותם לעצמי, מי יודע, אולי גם הוא קורא את הבלוג שלי.