בן שנתיים, 8 חודשים ו 26 ימים היה במותו. את השם חיים בטח הוסיפו לו בנסיון להשאירו בחיים כמקובל עד לא כל כך מזמן. אצל סבא שלי זה הצליח.
החלטתי, לפני הנסיעה שלי, לעבור ולתעד את בית הקברות היהודי בתמונות צבעוניות חדשות, ולתרגם את הכתובות העבריות על המצבות לאנגלית. גרנט אמר לי שלא נעשתה עבודה כזו קודם. מסתבר שהוא טעה ועשו את זה לפחות פעמיים, אבל את זה גיליתי רק מאוחר יותר בעזרתה של Laura Leibman מארה"ב איתה הייתי בקשר דרך הבלוג שלה.
כבר מהתחלת העבודה ובעצם עוד לפני זה, קבר אחד גרם לי לדמוע כל פעם שחשבתי עליו (כולל עכשיו שאני כותב את המילים האלה).
המצבה משיש מיובא כנראה מאמשטרדם על בסיס של אבני בזלת מקומיות.
רב המצבות דווקא מבזלת (לא מקומית, כי האבן פה לא מתאימה) אבל יש עוד אחת משיש ואחת מצפחה).
כדי שהטקסטים יראו טוב בצילום, עברתי בחלק מהמקרים על הכתוב במצבות הבזלת בגיר צהוב וגם עשיתי נגטיבים של התמונות וככה זה יצא יותר ברור. על המצבה הזו לא הרגשתי בנוח לעבוד.
יש רק מצבה אחת נוספת עם חריתה של אדם תוקע בשופר, המצבה של אחד מראשי הקהילה, פנחס משה בר יהודה שהיה ידוע בשם Salomon Levy. הסיפור של השמות הכפולים מאוד מעניין. לאנוסים וליהודים סתם היו בדרך כלל שמות כפולים כדי לבלבל את האוייב. קראתי על מישהו ששאל ילד (לא פה, בקורסאו) איך קוראים לו והילד שאל בחזרה - "השם שכולם משמשים בו או השם הסודי שלי?". גם לא הקפידו על הכתיב של השמות. יש פה כמה מצבות של משפחה בשם Hoheb. איזה שם יהודי זה? מוזר, לא? מישהו הציע שבספרדית לא מבטאים את ה H ואם נשאיר את ההברות בלבד נקבל "אואב" או "אוהב" וזה מתקשר לי גם לשם דה לאו, אבל את זה אני משאיר לסוף.
חוקרים גם הציעו שמשפחת דה לאו היו אנוסים שחזרו ליהדות, בגלל הדמויות שעל המצבה של דוד חזקיה, הרי לא מקובל לעשות פסל ותמונה ובטח לא על מצבות של קברים.
הסימליות של התמונה התחתונה עוד לא ברורה לי - ילד מחזיק כלוב של ציפור שיר ולידו עץ (החיים?).
ומעל זה עץ החיים שנגדע ע"י גרזן האלוהים.
לגבי שם המשפחה, נראה לי שמסלול ההתפתחות מתחיל מהשם - די לאון, כמו שיש על המצבה של חנה די ליאון (כלומר, באה מאיזור ליאון שבין ספרד ובפורטוגל) שהייתה "רופאה בקיאה ומילדת מומחית ויהללו בשערים מעשיה" שנפטרה ב- "ז פבריירו משנת אתשפג לחשבון הנוצרים". יש עוד "בחור נחמד חיים די ליאון" שקבור כאן ובאנגלית השם נכתב DE LEON.
על המצבה של דוד חיים חזקיה שם המשפחה מופיע גם בכיתוב הפורטוגזי DE LEAO וגם בכיתוב אנגלי DE LION וקל לראות איך כתיב כזה יכול להשתבש הלאה ל"דה - אריה" בכתיב ההולנדי שלו - Leeuw.
החלטתי, לפני הנסיעה שלי, לעבור ולתעד את בית הקברות היהודי בתמונות צבעוניות חדשות, ולתרגם את הכתובות העבריות על המצבות לאנגלית. גרנט אמר לי שלא נעשתה עבודה כזו קודם. מסתבר שהוא טעה ועשו את זה לפחות פעמיים, אבל את זה גיליתי רק מאוחר יותר בעזרתה של Laura Leibman מארה"ב איתה הייתי בקשר דרך הבלוג שלה.
כבר מהתחלת העבודה ובעצם עוד לפני זה, קבר אחד גרם לי לדמוע כל פעם שחשבתי עליו (כולל עכשיו שאני כותב את המילים האלה).
כדי שהטקסטים יראו טוב בצילום, עברתי בחלק מהמקרים על הכתוב במצבות הבזלת בגיר צהוב וגם עשיתי נגטיבים של התמונות וככה זה יצא יותר ברור. על המצבה הזו לא הרגשתי בנוח לעבוד.
יש רק מצבה אחת נוספת עם חריתה של אדם תוקע בשופר, המצבה של אחד מראשי הקהילה, פנחס משה בר יהודה שהיה ידוע בשם Salomon Levy. הסיפור של השמות הכפולים מאוד מעניין. לאנוסים וליהודים סתם היו בדרך כלל שמות כפולים כדי לבלבל את האוייב. קראתי על מישהו ששאל ילד (לא פה, בקורסאו) איך קוראים לו והילד שאל בחזרה - "השם שכולם משמשים בו או השם הסודי שלי?". גם לא הקפידו על הכתיב של השמות. יש פה כמה מצבות של משפחה בשם Hoheb. איזה שם יהודי זה? מוזר, לא? מישהו הציע שבספרדית לא מבטאים את ה H ואם נשאיר את ההברות בלבד נקבל "אואב" או "אוהב" וזה מתקשר לי גם לשם דה לאו, אבל את זה אני משאיר לסוף.
חוקרים גם הציעו שמשפחת דה לאו היו אנוסים שחזרו ליהדות, בגלל הדמויות שעל המצבה של דוד חזקיה, הרי לא מקובל לעשות פסל ותמונה ובטח לא על מצבות של קברים.
הסימליות של התמונה התחתונה עוד לא ברורה לי - ילד מחזיק כלוב של ציפור שיר ולידו עץ (החיים?).
על המצבה של דוד חיים חזקיה שם המשפחה מופיע גם בכיתוב הפורטוגזי DE LEAO וגם בכיתוב אנגלי DE LION וקל לראות איך כתיב כזה יכול להשתבש הלאה ל"דה - אריה" בכתיב ההולנדי שלו - Leeuw.
מרתק.
השבמחקתמשיך אפילו שנעשו כבר עבודות כאלה.