גיי לקחה אותי במיוחד לראות אותו כבר לפני כמה חודשים, כשהגעתי לכאן, אבל לא יצא לי לכתוב עליו עד עכשיו.
הוא נמצא ליד בית הקברות הנוצרי הישן, במעלה העיר העליונה, שם התנשאה גם כנסיה רפורמיססטית מעל העיר.
יש איזה רב שניסה זיהה את המקווה באיזה אמבטיה ליד בית הקברות ובסוף הוכח שזה היה אלמנט בתהליך בישול הסוכר. נו באמת, מקווה ליד בית הקברות? אם הוא רב אז אני צנצנת. בסוף מצאו את המקווה ליד בית הכנסת, מקום הגיוני הרבה יותר.
ביום ראשון גיי הייתה עסוק ולא יכלה להתפנות להדריך רופא יהודי מברזיל. היא בקשה ממני להדריך אותו בכל הנקודות שהיו לו ברשימה שלו שלא נכללו בסיור הרגיל שלה.
לואיס קורבל הוא אורטופד צבאי שמשרת בצבא הברזילאי בבסיס של האו"ם בהייטי כבר כמעט שנה. עוד מעט הוא חוזר הביתה לעיר קטנה לא רחוק מהריו דה ז'נרו. הוא משרת בתנאים מאוד קשים. כמעט לא יוצאים מהבסיס, וכשיוצאים זה עם כפל"ד ושכפ"צ.
הוא הגיע ליום אחד. טיסה בבוקר וחזרה בערב. הכין רשימה מסודרת של כל המקומות שהוא רצה לראות. בית הקברות היה אחד מהאתרים ברשימה שלו.
לתאריך 1739 שעל השער אין משמעות מיוחדת. אולי התאריך של הקמת השער הזה. בית הקברות היה כבר קודם. בית הקברות מגודר וסגור. בניגוד לבית הקברות הנוצרי שלידו, הפרות לא יכולות להכנס והשנה לא גזמו אחרי הגשמים הגדולים. העשב מכסה את הקברים כמעט לגמרי.
המבנה שמאחורי בית הקברות הוא מחסן ישן ומכוער שמיועד להריסה אבל כמו כל דבר באי, זה יקרה פעם, לא ברור מתי.
הסיפורים על המצבות מאוד מעניינים. הכתובות בעברית, אנגלית, ספרדית ופורטוגזית. יש יותר ממצבה אחת של משפחת דה ליאון, שאולי הפכו לדה לאו בהטייה הולנדית ברבות הימים?
ילד מסכן שספרו את ימיו ולעומתו אחות זקנה בת 86 שהייתה נערצת על כולם (לפחות לפי הכתוב על המצבה). חלק מהמצבות משיש שהביאו מאירופה, חלק מבזלת אבל באופן כללי מצבם של הקברים רע, מתפוררים ומתמוטטים.
ולבסוף הכניסה האחורית (או הראשית, לא יודע) כדי שלא נחזור באותה דרך בה הגענו.
היה צריך לתעד את הקברים. אולי אעשה את זה באיזה סוף שבוע, אם באמת אין תיעוד קיים. אני צריך לבדוק.
יש איזה רב שניסה זיהה את המקווה באיזה אמבטיה ליד בית הקברות ובסוף הוכח שזה היה אלמנט בתהליך בישול הסוכר. נו באמת, מקווה ליד בית הקברות? אם הוא רב אז אני צנצנת. בסוף מצאו את המקווה ליד בית הכנסת, מקום הגיוני הרבה יותר.
ביום ראשון גיי הייתה עסוק ולא יכלה להתפנות להדריך רופא יהודי מברזיל. היא בקשה ממני להדריך אותו בכל הנקודות שהיו לו ברשימה שלו שלא נכללו בסיור הרגיל שלה.
לואיס קורבל הוא אורטופד צבאי שמשרת בצבא הברזילאי בבסיס של האו"ם בהייטי כבר כמעט שנה. עוד מעט הוא חוזר הביתה לעיר קטנה לא רחוק מהריו דה ז'נרו. הוא משרת בתנאים מאוד קשים. כמעט לא יוצאים מהבסיס, וכשיוצאים זה עם כפל"ד ושכפ"צ.
הוא הגיע ליום אחד. טיסה בבוקר וחזרה בערב. הכין רשימה מסודרת של כל המקומות שהוא רצה לראות. בית הקברות היה אחד מהאתרים ברשימה שלו.
לתאריך 1739 שעל השער אין משמעות מיוחדת. אולי התאריך של הקמת השער הזה. בית הקברות היה כבר קודם. בית הקברות מגודר וסגור. בניגוד לבית הקברות הנוצרי שלידו, הפרות לא יכולות להכנס והשנה לא גזמו אחרי הגשמים הגדולים. העשב מכסה את הקברים כמעט לגמרי.
הסיפורים על המצבות מאוד מעניינים. הכתובות בעברית, אנגלית, ספרדית ופורטוגזית. יש יותר ממצבה אחת של משפחת דה ליאון, שאולי הפכו לדה לאו בהטייה הולנדית ברבות הימים?
ילד מסכן שספרו את ימיו ולעומתו אחות זקנה בת 86 שהייתה נערצת על כולם (לפחות לפי הכתוב על המצבה). חלק מהמצבות משיש שהביאו מאירופה, חלק מבזלת אבל באופן כללי מצבם של הקברים רע, מתפוררים ומתמוטטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה