אני עושה בלאגאן בסדר הכרונולוגי של הפוסטים. יש המון תמונות כי אני מטייל הרבה ולא עומד בקצב.
אחרי שחזרנו מהפיורדים המערביים כי אי אפשר היה לצאת מהביתן יומיים בגלל סופת שלגים. הגיע סוף שבוע בו לא עובדים (בניגוד ליומיים הקודמים גם בהם לא עבדנו) ויצאנו כולם לטיול של יומיים.
לא היה מספיק מקום באוטובוס - רק 17 מקומות לנוסעים והיינו 21 וכך מצאתי את עצמי נוהג בפורד פיאסטה חדשה עם 32 ק"מ על הכביש.
המכונית בצבע לבן במקור, אבל זה לא נשאר ככה הרבה זמן.
אדלג כרגע על היום הראשון לטיול ואקפוץ ישר לבוקר של היום השני.
לפני שהלכנו לישון, ווד'ני הנהג והמדריך של האוטובוס סיפר שיש התפרצות של הר געש לא רחוק מהאכסניה וכשהילדים הכינו אוכל נסענו לבדוק אם אפשר לראות משהו.
ראינו קצת שמיים אפורים, ווד'ני התעדכן כל הזמן בפלאפון מחבר שלו שגר קרוב להר הגעש וראה את ההתפרצות מהחלון, אבל לא היה משהו לספר עליו, אז חזרנו לאכסניה.
התפרצות הר געש זה לא סיפור פשוט באיסלנד וכולם זוכרים את ההתפרצות של שנה שעברה שסגרה את המרחב האווירי של אירופה לזמן ממושך וגרמה לנזקים של 60 מיליארד דולר.
יש לא מעט טי-שרטס בחנויות מזכרות לתיירים עם כתוביות בנושא: קודם כל עם השם הבלתי אפשרי של הר הגעש משנה שעברה,
וגם על האפר הוולקני בכלל.
עם הכתובית - We may not have cash but we have ash - זכר למשבר הכלכלי שבגללו יותר ישראלים מגיעים לאיסלנד עכשיו כשהמחירים נעשו יותר סבירים (אבל עדיין יקרים).
בבוקר יצאנו לכיוון של הר הגעש. הבנו כבר שלהמשיך בטיול כמתוכנן כבר אי אפשר כי הדרך חסומה אבל לפחות לראות מה קורה.
עברנו את המחסום המשטרתי שעוד לא סגר את הדרך והמשכנו לכיוון הר הגעש. בניגוד לאתמול שהשמיים היו אפרפרים, הבוקר התחלנו באפור של ממש.
המכונית הלבנה לשעבר התחילה להתכסות באפר חום/שחרחר וטווח הראיה הלך והתקצר.
כשהגענו לטווח של כ 30 מ' (התמונה הבאה מצולמת לכיוון חזרה - מכיוון ההתפרצות והלאה),
החלטנו לחזור חזרה.
עשינו את זה ממש בזמן כי כלי רכב שהיו באיזור 10 דקות אחרינו נתקעו כי כבר לא ראו כלום.
כשהסתובבנו, יצאנו מכלי הרכב לצלם. האפר השנה יותר גדול משהיה שנה שעברה וגם הרוח לטובת האירופאים, כך שהוא לא מגיע למרחקים גדולים הפעם ונופל יותר קרוב.
בכל אופן, זה מאיים ומישהי אמרה שזה נראה לה סוף העולם.
כשחזרנו למחסום המשטרתי הוא כבר חסם את המעבר לכיוון שהגענו ממנו. רק צוותי חילוץ ואמבולנסים עברו בכלים עם גלגלי הבלון הענקיים.
עצרנו בתחנת הדלק וקבוצת תיירים צרפתיים שלא יכלו להמשיך הלאה אספה את האפר הוולקני ממכסה המנוע והשמשה האחורית שלי למזכרת.
אחרי שחזרנו מהפיורדים המערביים כי אי אפשר היה לצאת מהביתן יומיים בגלל סופת שלגים. הגיע סוף שבוע בו לא עובדים (בניגוד ליומיים הקודמים גם בהם לא עבדנו) ויצאנו כולם לטיול של יומיים.
לא היה מספיק מקום באוטובוס - רק 17 מקומות לנוסעים והיינו 21 וכך מצאתי את עצמי נוהג בפורד פיאסטה חדשה עם 32 ק"מ על הכביש.
המכונית בצבע לבן במקור, אבל זה לא נשאר ככה הרבה זמן.
אדלג כרגע על היום הראשון לטיול ואקפוץ ישר לבוקר של היום השני.
לפני שהלכנו לישון, ווד'ני הנהג והמדריך של האוטובוס סיפר שיש התפרצות של הר געש לא רחוק מהאכסניה וכשהילדים הכינו אוכל נסענו לבדוק אם אפשר לראות משהו.
ראינו קצת שמיים אפורים, ווד'ני התעדכן כל הזמן בפלאפון מחבר שלו שגר קרוב להר הגעש וראה את ההתפרצות מהחלון, אבל לא היה משהו לספר עליו, אז חזרנו לאכסניה.
התפרצות הר געש זה לא סיפור פשוט באיסלנד וכולם זוכרים את ההתפרצות של שנה שעברה שסגרה את המרחב האווירי של אירופה לזמן ממושך וגרמה לנזקים של 60 מיליארד דולר.
יש לא מעט טי-שרטס בחנויות מזכרות לתיירים עם כתוביות בנושא: קודם כל עם השם הבלתי אפשרי של הר הגעש משנה שעברה,
בבוקר יצאנו לכיוון של הר הגעש. הבנו כבר שלהמשיך בטיול כמתוכנן כבר אי אפשר כי הדרך חסומה אבל לפחות לראות מה קורה.
עברנו את המחסום המשטרתי שעוד לא סגר את הדרך והמשכנו לכיוון הר הגעש. בניגוד לאתמול שהשמיים היו אפרפרים, הבוקר התחלנו באפור של ממש.
כשהגענו לטווח של כ 30 מ' (התמונה הבאה מצולמת לכיוון חזרה - מכיוון ההתפרצות והלאה),
עשינו את זה ממש בזמן כי כלי רכב שהיו באיזור 10 דקות אחרינו נתקעו כי כבר לא ראו כלום.
כשהסתובבנו, יצאנו מכלי הרכב לצלם. האפר השנה יותר גדול משהיה שנה שעברה וגם הרוח לטובת האירופאים, כך שהוא לא מגיע למרחקים גדולים הפעם ונופל יותר קרוב.
בכל אופן, זה מאיים ומישהי אמרה שזה נראה לה סוף העולם.
עצרנו בתחנת הדלק וקבוצת תיירים צרפתיים שלא יכלו להמשיך הלאה אספה את האפר הוולקני ממכסה המנוע והשמשה האחורית שלי למזכרת.
נשמע כמו אחלה של טיול
השבמחק