היו לנו יום וחצי חופשיים, וכך נסענו לנו יערה, מקסיקני אחד ששכחתי כבר את שמו, דוידה (בסגול - יעני דוד באיטלקית) ואני, בטרמפים.
לקחנו אוטובוס לכיוון כביש מספר 1 (הכביש ההקפי של איסלנד - הכביש הראשי, שאכתוב עליו עוד כמה מילים בהמשך). הנהג, פורטוגזי, יעץ לנו לרדת במקום אחר מהמקום שתכננו כי לדעתו יהיה לנו סיכוי יותר טוב לעצור איסלנדים. הוא סיפר לנו שכשהוא הגיע לאיסלנד לקח לו 22 שעות להגיע לאן שרצה ואיחל לנו הצלחה.
התפצלנו לזוגות, ועמדנו על הכביש מקווים שהניסיון שלו לא מבשר את מה שיקרה לנו.
הראשונה שעצרה לנו הייתה נהגת מיניבוס של חוות סוסים. מהחווה שלה המשכנו בעוד שני טרמפים עד לצומת עם השלט שלמעלה.
לא היה צורך בפיצול כי בכל המקרים, גם אחר כך, שכבר עצרו, אז לקחו את ארבעתנו.
אם חשבתם שהמפה בשלט מתארת כפרים ענקיים כמו התמונה הבאה, אז לא, התמונה היא של המרכז הקהילתי של אצבע היבשה הזו.
הדרך הסתיימה בעליה למגדלור שרואים בתמונה למעלה, לא חוק מהקצה של המצוק.
מצפון רואים שלושה טרולים שהתאבנו בגלל שלא הספיקו לברוח ונחשפו לאור השמש. לא כל כך חוכמה. השמש שוקעת עכשיו אחרי 11 בערב וזורחת בערך בשלוש. אין חושך של ממש. אפילו לא באיזור שהיינו, רחוק יחסית ממקום ישוב ממשי.
הכתמים הלבנים על המצוק הם צואת ציפורים, בעיקר של שחפים.
החלטנו להקים את האוהלים מאחורי מבנה ומאחורי הגדר של חצר המגדלור, בתקווה שלא נעוף למטה מהצוק ברוח הנוראית.
ליערה היה יותר סבלנות משלי ולמעשה חיכיתי להפגש איתה שוב ברקייויק כדי לכתוב את הפוסט הזה עם תמונה של פאפין שהיא צלמה, כי היא נשארה בסולימר עוד שבוע אחרי:
הכביש הראשי של איסלנד, האוטוסטרדה, ובקושי רכב עובר כל 10, 20 דקות.
בסוף הגיע מישהו ולקח אותנו (שוב ארבעתנו) עד לתחנת דלק בה אכלנו ושתינו שתיה חמה. כל מי לשקח אותנו הסביר לנו על כל מפל, הר וקרחון בדרך. אחרי האיים הקריביים אני עוד במוד של מחשבה על איים קטנים וקשה לי להתרגל למחשבה שאיסלנד גדולה פי 5 מישראל ופי 150 מסתישע. משם המשכנו עם עוד טרמפ עד ל Solfuss שהיא העיר הקרובה לסולימר. הנהג עורך דין שנוסע לפגישות עם הכלב שלו בכלוב מאחור. לא נראה לי שהוא היה מאושר במיוחד. בסולפוס (ככה אני קורה למקום, האיסלנדים מבטאים את זה לגמרי אחרת) פגשנו מתנדב שיושב קבע בסולימר. הוא הגיע מרקייויק והחלטתי להצטרף אליו לכפר. האחרים חזרו לרקייויק רק כדי לחזור לסולימר כעבור כמה שעות. הרבה אחרי שהתמקמתי והתקלחתי.
ומה שקרה בסולימר אתם כבר יודעים מהפוסט הקודם.
נ.ב. גיא ביקש שאזכיר את הבלוג שלו iceland.co.il
קראתי שם כל מילה לפני הנסיעה כשעוד לא ידעתי אם אני נוסע לאיסלנד להתנדב או סתם לטיול (מה שהתברר לי רק כשהגעתי לכאן והצהרתי "אני כאן").
בהחלט מומלץ. מאוד נהנתי !!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה