מעגל הזהב של איסלנד

ככה קוראים לסיור מאוד נפוץ, שמכסה 3 נקודות מפתח באי, למי שנמצא כאן לתקופה קצרה בלבד.
המקום הראשון אותו מבקרים הוא Þingvellir. אפשר לחשוב שאם נחליף את Þ ב TH הכל יסתדר ונוכל לבטא את השם נכון. אז לא, ליד ה LL מתגנבת לה T לא קרואה. בקיצור, יאוש האיסלנדית הזו. צריך ללמוד אותה ברצינות ואין זמן ואין גם כל כך ממי. אין אף מתנדב איסלנדי אחד. לא כל כך מקובל פה.


המקום הזה הוא חלק מהרכס מרכז אוקיאני - בין יבשת אמריקה ויבשת אירופה. באופן תיאורטי אפשר היה לעמוד על רגל אחת בכל יבשת, אבל בפועל זה לא נכון כי הרכס מורכב מכמה קניונים/חריצים מקבילים.

בין שני קירות הבזלת האלו התכנסו האיסלנדים לצורך מפגשים של כולם עם כולם, מסחר, משפט, הכרויות של צעירים וכו'. זה בקטע היבש אבל יש גם קטעים רטובים, בהם זורמים נחלים.

הקטע הרטוב מוביל למפלון כמו שיש פה באי בלי סוף. באיזור הזה מקיימים עד היום טקסי נישואים לפי הדת הישנה של האיסלנדים.

במקביל לחריץ הזה עוד חריץ עם נחל, שמוביל לאגם הגדול.

ובדרך אפשר לראות עוד חריץ עם מים.

בנחל שמוביל לאגם הגדול אפשר גם לצלול. זה תמיד היה בתוכנית שלי עוד לפני שהגעתי לאיסלנד. צריך להיות משהו מיוחד. צוללים בסתישע סיפרו לי שהמים כל כך צלולים שאפשר לקבל ורטיגו, לראות את השמים מעומק של 30 מ' ויותר. כשאני עובר במקום יש לי מחשבות שניות. בערך 4 מעלות בחוץ ועם השפעת הרוח החזקה ההרגשה היא של הרבה פחות. ועוד להכנס למים? מועדון הצלילה מבטיח לי שזה לא בעיה עם חליפה יבשה. בכל מקרה אדחה את זה לסוף הביקור שלי. אולי ביולי יגיע סוף סוף הקיץ.
במקום הזה גם הוציאו להורג נשים. בניגוד לגברים שתלו או ערפו, את הנשים שמו בשק והטביעו. אחזור לנקודה המשמעותית הזו עוד מעט.
תיירים זורקים למים מטבעות כמו ברומא בפונטנה די טרווי, אבל פה אף אחד לא משוגע להכנס למים להוציא את המטבעות.

הנקודה השניה בטיול היא המפל המוזהב, כלומר Gullfoss. 

הייתה מחשבה להכניס את המפל הזה שנחשב לגדול באירופה לתוך צינור. המפל היה שייך לגברת אחת שהתנגדה נמרצות לרעיון ואיימה להטביע את עצמה במפל. אומרים שבגלל הרגישות לנושא של הטבעת נשים החליטו לוותר לה בסופו של דבר ואפילו הקימו מצבה לזכרה.

הנקודה השלישית היא הגייזיר.
הזכיר לי שזו שנת הרי הגעש שלי - אחרי דומיניקה עם האגם הרותח, מונסרט, הפעם יש לי גיזר שמתפרץ כל הזמן.
התיירים עומדים ומחכים בסבלנות שהוא יתפרץ. התהליך מעניין אבל צריך שעות כדי לצלם תמונה ראויה אז הסתפקתי בלצלם את הצלמים.
אני אוהב לראות את הפוזות שכל מיני אנשים עושים כשהם רוצים לצלם. מצחיק נורא. יש לי תמונות של שורת יפנים מול בקינגהם, כאילו ריקודים מתחת לסקרה קייר, מבט דרך עינייו של הבודהה בבנקוק...

שם ראינו גם את המכוניות המפלצתיות של הטיולים המאורגנים.

לסיבוב הזה הוספנו טיול שבדרך כלל עומד בפני עצמו - ללגונה הכחולה.
בדרך עובדים עוד שדות בזלת נצחיים, מכוסים בחזזיות (ככה זה נראה לי) - נוף הזוי לחלוטין.

את הלגונה הכחולה לא צילמתי, הייתי קפוא לחלוטין, הידיים רעדו לי והייתי בטוח שאמות מקור.
הלגונה היא תוצאה של קידוח לתוך מערה עם מים חמים (שהתגלו במקרה) שהיו במערת לבה במשך מליון שנה וככה גדלו להן בשקט אצות כחולות מיניאטוריות.
אז ככה נמצאים בבריכה של 30 מעלות פלום, תחת כיפת השמיים שהאוויר לא שמע אפילו על צלסיוס. יש גם סאונה יבשה וחמאם תורכי אבל הכי כייף היה לעמוד מתחת למפל של מים חמים מאוד שנשבר על הגב ועושה מסאז' לא רגיל. היה קשה לזוז ממנו. תענוווווווווווווג.