בבוקר קודם עזיבתו, השליט הנסיך הקטן סדר מופתי בפלנטה שלו.
הוא ניקה בקפדנות את הרי הגעש הפעילים. היו לו שני הרי געש פעילים, אשר שימשו אותו לחימום ארוחת הבוקר. היה לו גם הר געש אחד כבוי, אבל, כפי שאמר, "לעולם אין לדעת!" לכן ניקה גם את הר הגעש הכבוי.
גם לי יש שלושה הרי געש אבל רק אחד מהם "במצב טוב". השנים האחרים די בלויים.
בגשמים האחרונים, השביל המסומן שמוביל לקרקעית הלוע נסחף ואמורים לעבוד עליו, אחת הסיבות שלא עליתי עליו עד למעלה. ביקשו ממני לא להכנס כי אם יקרה לי משהו, אני אסכן את חיי המחלצים.
גיי, מנהלת המוזיאון ההיסטורי גרה על דופן ההר. די גבוה.
מהמרפסת שלה אפשר לראות (הפנורמה למטה בהמשך) גם את האוקיינוס האטלנטי במזרח (צד ימין בתמונה) והים הקריבי (בצד שמאל).
במישור, קצת מעל העצים, אפשר לראות את שדה התעופה שממש קרוב לחוף האטלנטי, הסוער יחסית של האי.
בחלק העליון של התמונה אפשר לראות את שני הרי הגעש המרופטים יותר.
אחלה פנורמה.
השבמחקיש לך ד"ש מאמ'שך. התקשרתי לאחל לה מזל טוב ליום ההולדת.
תעשה חיים.