בלילה ירד גשם על הכביסה שלי בחוץ על החבל. שכחתי ממנה בכלל. זה היה רק פתח לבאות. גם אחר כך ירד עוד גשם.
טוב, זה לא סופה טרופית אבל הכביסה לא תתיבש לעולם אם זה ימשיך ככה.
אצטרך להכניס אותה פנימה.
גשם הוא נושא בעל משמעות גדולה מאוד כאן.
כבר כתבתי שלכל בית בור מים של כמה אלפי ליטר ואין הספקה סדירה דרך צנרת.
בחודש האחרון כל הבורות התמלאו מהסופה הטרופית שהפכה להיות הוריקן לא הרבה אחרי שעברה את האי.
הגשם הורס את הכבישים. מהבית שלי אני יורד ישר לים. כ 700 מטר כביש בטון יפה ואחר כך שביל תלול מחורץ באמצעו. אמרו לי שהשביל היה בסדר עד לגשם הגדול האחרון.
כמה כבישים אחרים, ולהפתעתי יש כאלה סלולים (חשבתי שיש רק אחד לאורך האי) נהרסו לפני שבועיים ממבול שלא פסק ארבעה ימים. כבישי בטון מחזיקים מעמד טוב יותר.
בחזרה מהצלילה עליתי בחזרה למעלה בגשם שוטף. בין כה וכה הייתי עם בגד ים, סנדלים וחולצה שמתייבשת מיד. נראה שאחרי הליכה בגשם אני יותר יבש משסתם לשבת בלחות הנוראית של החדר.
יש בחדר 4 מאווררי תקרה ששניים מהם פועלים תמיד ואסור לכבות אותם בכלל כדי שלא תצטבר לחות.
לצאת לעמוד בגשם כדי להרגיש יבש יותר נראה לי די משעשע.
איזה כיף זה לשחות בים כשמסביב גשם וסופה. אבל חם. ממש בא לי עכשיו הודו עם איזו סופה על חוף הים. מפה הכול נראה טוב יותר.
השבמחק