יום חמישי, 2 בפברואר 2012

Swayambhunath ו- Patan

סיימנו את העבודה בקלימטי וחזרנו לסמינר סיום שעיקרו דוקומנטציה של מה שעשינו בשלושת החודשים האחרונים.
מבחינתי, זה רחוק מלהיות גמור - אני צריך להדריך ולעבוד על הויקי שארגנתי ל"תבל בצדק".

זה אומר שצריך להתחיל לסיים את הפוסטים שעדיין לא פירסמתי, לפני שאני ממשיך הלאה.
הפעם על שני מקומות מקסימים. הראשון, סווימבו, המקדש שמשקיף עלינו מלמעלה.
החל מהצד המזרחי,

דרך הקופים שבאמצע, שיורדים ממרומי המקדש אפילו עד אלינו, מחליקים על חוטי הטלפון ומציקים לאנשים מידי פעם,
עד ל-טין (כלומר 3) בודהה  במערב - צומת מרכז על כביש הטבעת, ממנו לקחנו אוטובוסים לכל מיני מקומות מעניינים.

אבל בדרך כלל, בקטמנדו אני הולך ברגל, אפילו לפתן בדרום העיר.
בפתן יש איזור עתיק כמו בכיכר דורבר שבמרכז קטמנדו. בשני המקומות האלה יש שומרים שדואגים לגבות כסף מתירים. על מה אני לא יודע. פה דווקא אני עוקף אותם בדרך כלל או שמסביר להם שאני לא תייר סתם ועוזבים אותי. האיזורים פתוחים לגמרי ולא מגודרים כך שלא בעייה לעקוף אותם.
מקדשים הראתי כבר אז צילמתי הפעם דווקא את הבריכה המרכזית.

יש בתוך מאגר המים גם מקדש, איפה לא? גם מסביב למאגר.

לא רק עתיקות יש בפתן, יש גם פקולטה להנדסה ובחצר שלה יש סימולטור פיזי, לא ממוחשב, של זרימת מים בנחלים. מאוד מעניין. אף פעם לא ראיתי כזה.
יש עוד הרבה דברים יפים ומעניינים בפתן כמו כלבו אמיתי, לא כמו כל הכולבואים במזרח המורכבים מכמה עשרות חנויות קטנטנות שמוכרות כולן את אותו הדבר, וגם את המרכז לחולצאות וחליפאות:
גם סווימבו וגם פתן היו כפרים נפרדים ולאט לאט נסגר המרחק ביניהם וקטמנדו והם חלק אינטגרלי מהעיר.
בפתן יש עדיין שדות חקלאיים בין הבתים.

בשני המקומות ובייחוד בסביבה של בית הספר בקולישוור שנמצא במפגש הנחלים שזורמים בקטמנדו (למעשה שתי תעלות ביוב) אפשר לראות את עיט הזבל, או לפחות ככה אני קורא להם. אבל על זה בפוסט הבא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה