מהדבסי הוא אחד הכפרים בהם יש ל"תבל בצדק" פעילות התנדבותית. נסענו לכפר בבוקר באוטובוס שכור, צפיפות נורמאלית בסטנדרטים ישראליים לשם שינוי.
הדבר הראשון שסימן את ההמשך היה טקס הדבקת טיקה על המצח לכל אחד. טקס שחווינו עוד כמה פעמים במשך היום, עם הצבע, אורז ושאר ירקות - כל הקומפלט.
הקהילה הראשונה שפגשנו היא קהילה של אקס-דייגים, שהנחל התייבש להם והם נאלצו ללמוד חקלאות, דבר שלא ידעו לעשות קודם.
הדבר שהיה הכי חדש לי הוא פרוייקט יצירת ביו-גז לצרכי בישול בישול - גם שיפור ההיגיינה בכפר (בניית בתי שימוש לתושבים) וגם יצירת גז לבישול חינם לכל בית.
התהליך מתחיל ביצרן העיקרי של הזבל - מה שהם קוראים בופאלו-
מערבבים את הצואה במיקסר עם מים לפני שהתערובת הולכת למקום שגם הצואה של בני הבית הולכת (לכן גם כשנתנדב שם לא נוכל לזרוק את הנייר "לאסלה"),
הכל הולך למיכל גדול תת קרקעי שמוציא גז מתאן, שנוצר באופן טבעי מהצואה, דרך הברז לבית.
"הקמנו" (ז"א תבל בצדק ביחד עם משה"ב של משרד החוץ והשגרירות שלנו) בכפר מרכז הדרכה לחקלאות אורגנית שמשתמש בשתן שנאסף מהבאפולו במקום בכימיקלים להדברת מזיקים, יש קומפוסט מיוצר במקום כמובן וגם שיפור התנובה של האורז באופן משמעותי ביותר.
ההצלחות של המרכז מעוררות התרגשות.
אחת מהמשימות שאני הצבתי לעצמי היא לראות איך אני יכול לסייע בשיכפול והפצת כל הידע שנרכש במרכז ההדרכה הזה.
מהכפר ירדנו לנחל לאוכלוסיה שכל חייה היא ליצור חצץ מאבני הנחל. המצב של האוכלוסיה הזו הרבה יותר קשה ואין לי מושג איך אפשר לעזור להם בכלל.
אחרי הביקור אצל "המחצצות" (כמובן שהנשים עושות את רב העבודה), ירדנו לכביש הראשי לאכול צהריים.
זה איזור השוק = האוטוסטרדה לפוקרה, כולל כל השרותים הנדרשים.
אחרי ארוחת הצהריים הלכנו לבית הספר, גם שם יש לנו פעילויות. בניגוד לכל אלו שחושבים שהנפאלים רוצים רק לקבל מזרים ולא מוכנים לעשות כלום בעצמם, בכל המקומות האלו גיליתי רצון כן להשקיע ולהתפתח. בבית הספר יש בממוצע 55 ילדים בכיתה ובכל זאת המורים (לא מורות) מצליחים להתמודד וכולם משחקים בהפסקה כדור עם הילדים. קצת מעורר קנאה אפילו.
מחר אנחנו נוסעים ל 4 ימים, לעוד כפר בו יש לנו פעילות - מרחק של 8 שעות נסיעה. הפעם נישן בכפר אצל תושבים מקומיים. חוויה אחרת.
הדבר הראשון שסימן את ההמשך היה טקס הדבקת טיקה על המצח לכל אחד. טקס שחווינו עוד כמה פעמים במשך היום, עם הצבע, אורז ושאר ירקות - כל הקומפלט.
התהליך מתחיל ביצרן העיקרי של הזבל - מה שהם קוראים בופאלו-
ההצלחות של המרכז מעוררות התרגשות.
אחת מהמשימות שאני הצבתי לעצמי היא לראות איך אני יכול לסייע בשיכפול והפצת כל הידע שנרכש במרכז ההדרכה הזה.
מהכפר ירדנו לנחל לאוכלוסיה שכל חייה היא ליצור חצץ מאבני הנחל. המצב של האוכלוסיה הזו הרבה יותר קשה ואין לי מושג איך אפשר לעזור להם בכלל.
אחרי הביקור אצל "המחצצות" (כמובן שהנשים עושות את רב העבודה), ירדנו לכביש הראשי לאכול צהריים.
אחרי ארוחת הצהריים הלכנו לבית הספר, גם שם יש לנו פעילויות. בניגוד לכל אלו שחושבים שהנפאלים רוצים רק לקבל מזרים ולא מוכנים לעשות כלום בעצמם, בכל המקומות האלו גיליתי רצון כן להשקיע ולהתפתח. בבית הספר יש בממוצע 55 ילדים בכיתה ובכל זאת המורים (לא מורות) מצליחים להתמודד וכולם משחקים בהפסקה כדור עם הילדים. קצת מעורר קנאה אפילו.
מחר אנחנו נוסעים ל 4 ימים, לעוד כפר בו יש לנו פעילות - מרחק של 8 שעות נסיעה. הפעם נישן בכפר אצל תושבים מקומיים. חוויה אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה