יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

אל ראש ההר, ...

הנקודה הגבוהה ביותר על האי נקראת Mount Mazinga. זהו אחד השפיצים של הר הגעש Quill שנמצא ממש מעל הראש שלי, כמעט.
לכאורה, היה צריך להיות נוף מהמם, לראות את כל האי,... אבל לא. גם בפסגה יש המון עצים שמסתירים את הנוף.
העליה תלולה כמובן ויש שביל מסומן עד לפסגה, שביל היקפי ועוד כמה שבילים קטנים, כולל ירידה ללוע הר הגעש שסגורה כרגע בגלל כמה התמוטטויות בעקבות הגשמים האחרונים. מקווה לרדת לשם לפני שאחזור לארץ.

 בחלק התחתון של העליה, עד לשפת הלוע יש עצים גדולים, בחורש לא צפוף במיוחד.

בנקודה זו יש נקודת תצפית לכיוון צפון.

ואפשר לראות את העיר וגם ברקע, בחלק העליון של התמונה, אי שכן בשם Saba.
משם מתחיל השביל לפסגה שעובד לאורך השפה של הלוע. במספר נקודות אפשר להציץ כלפי מטה וגם לראות מעבר לשפה.
אם נלך מתחתית התמונה כלפי מעלה, נראה בירוק בהיר עלים של עץ בגדה שלנו, העלווה הצפופה בירוק כהה יותר היא למעשה בחלק הפנימי של הלוע, ממולנו, בצד השני שלו. מעבר ללוע רואים את החלק הצפוני של העיר ומעליו חלק מהר געש אחר ועליו המיכלים של טרמינל הדלק.

העליה לפסגה היא בשביל מסומן על גזעי העצים ולפעמים על הקרקע כאשר הצמחיה השלטת היא אוזני פיל


ועצים גבוהים ודקים יחסית לעצים שהיו בעליה לשפה ועליהם כל מיני ברומיליות.


את הדרך חזרה עשיתי דרך חלק מהשביל ההקפי, כדי לא לחזור באותה דרך שעליתי. השביל ההקפי בחלק הזה לא מטופח. אין להם משאבים לתחזק את כל השבילים באי. הירידה הייתה חלקלקה על גבי העלים שכיסו את השביל והיה לא פשוט להתמצא. החלק האחרון היה דרך סבך של ממש אבל אי אפשר ללכת לאיבוד על אי כזה וכל ירידה נגמרת בסופו של דבר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה