עוד טיול יפה, הפעם לא בסופ"ש רגיל אלא
בפסטיבל האביב – כלומר, בראש השנה הסינית.
טיול רב משתתפים, ולכן בניגוד לתכנון, לא
מזמינים אוטובוס אלא רוכבים באופניים.
לא רק אנחנו מטיילים, כמו בחגים אצלנו, גם
כאן, כולם על הכבישים.
כמויות רציניות של מטיילים מכל הסוגים, הרבה
אופניים, קטנועים, מכוניות ואוטובוסים. אני לא יודע לגבי אזורים אחרים בסין, אבל
כאן כולם מתחשבים באחרים. נוסעים יחסית לאט ומסתדרים. בארץ, דבר כזה היה מסתיים
במאות הרוגים ביום. אני לא חסיד גדול של נסיעה באופניים בארץ. אני פשוט מפחד. פה
זה ממש נחמד.
עוד כלי רכב על הכביש הוא ההכלאה של משאית, אופנוע,
עגלה וטרקטור. ואני צריך להקדיש צילום למכונת הפלא הזו. מנוע מרעיש שמחובר לעגלה
מקרטעת. כלי רכב ייחודי. עוד לא ראיתי כזה בשום מקום אחר בעולם. קצת מזכיר מתחחת ברעש
ובהתנהלות שלו. אני מעלה חיתוך מתמונה בפלאפון אז רואים ממש לא טוב. אבל זה מה שיש
כרגע.
הר הירח הוא עוד אחד ממאות אם לא אלפי הרי המישאר
שמעטרים את האזור כולו אלא בזה יש חור יפה. אני מתאר לעצמי שבלילה מסוים, מזווית מסוימת
אפשר לראות את הירח דרך החור. לא יודע. לא
מצאתי תמונות כאלה באינטרנט. בינתיים, אפשר להסתפק בזה שהחור נראה כמו ירח.
הטיפוס הוא על מדרגות מסודרות, אבל גם ככה
מגיעים מתנשפים למעלה.
עולים למעלה, מצטלמים לתמונה קבוצתית, איך
לא, ויורדים לאכול ארוחת צהריים במסעדה.
כרגיל, על שולחנות עגולים, אוכל משותף, על
מגש שמסתובב.
הכלים מגיעים ארוזים בשקיות ניילון סטריליות,
אבל זה לא מספק את אוכלוסיית האוכלים. מקבלים גם קנקן תה ורוחצים עם התה את הכלים
לתוך הצלחת הציבורית שבמרכז השולחן, שקולטת גם את כל הניילונים. אחרי זה, שותים
מהקנקן תה, באחת הכוסות ששטפנו קודם.
בכלל, הסיניים מייצרים כמויות בלתי נסבלות של
פסולת. זה ממש מעצבן. כשקונים שקית של ביסקוויטים מקבלים שקית יפה או קרטון,
שבתוכה עוד שקית צלופן שעוטפת את כל הביסקוויטים ובתוכה כל ביסקוויט עטוף בשקית
צלופן משל עצמו. אותו הדבר לגבי סוכריות וחטיפים אחרים, כמו חטיף פירות או סרדינים
מיובשים, לדוגמא. את דעתי על חטיף סרדינים אתם יכולים לנחש אבל גם חטיפי הפירות לא
משהו. אפילו הפיצוחים מושרים בנוזלים מתוקים ואפשר לקבל גרעיני חמניות ובוטנים
(אפילו אלה שבקליפתם) בטעמים שונים. אף אחד מאלה שבדקתי לא היה לטעמי. אגוזי פקאן
ושקדים קלויים בקליפתם היו דווקא בסדר.
בדרך למסעדה, עוברים על גשרים יפים ואפשר
לצפות בסירות ששטות במורד הנחל.
מפסגת הר הירח אפשר היה לראות מרחוק קבוצת
פסלים מעניינים. קבוצה קטנה מבין הרוכבים נוסעת לבדוק את המיצג.
כמובן שצריך להצטלם ונטשה ממקסיקו נערכת
לצילום הקבצתי. אני מצלם את נטשה בשביל אלבום האנשים מצלמים בעמוד הפייסבוק שלי.
ביקשתי שתזיז את המצלמה כדי שהר הירח ייכנס
ברקע. נטשה לא לומדת סינית. היא מתנדבת במחלקת השיווק של בית הספר ואחראית לכל
הסרטונים של בית הספר שאני משתף בפייסבוק. היא לוחצת על הכפתור וממהרת להצטרף לתמונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה