עוד טיול, הפעם מאורגן ע"י אחד
התלמידים, קורי מארה"ב, שהגיע עם אשתו ושלושת הילדים, תוך כדי התנדבות
ברומניה, בשנת חופשה של כל המשפחה. מסובך?
עיר עתיקה, במרחק של שעתיים נסיעה מבית הספר.
הכניסה בתשלום. בשביל מחיר קבוצתי צריך לחכות שעתיים אז אנחנו מוותרים על ההנחה.
תיירותי, אבל גם עיירה חיה. לא סתם מונומנט.
רואים את הישן ביחד עם החדש.
רחובות צרים וחנויות לתיירים. הרבה תיירות
מקומית.
גם כאן מוכרים מהכוורת עם הדבש המוצק, כמו
בגשר פולי שכיכב בפוסט הקודם.
העיירה שוכנת לאורך נחל ויש סיורי סירות
לאורכו.
מי הנחל משקים גם עץ בניין ענק. ממבט קרוב
יותר, אפשר לראות שבנו לענפים הכבדים תומכות מבטון, בצורת התומכים הטבעיים וצבעו
אותם כך שקשה להבחין בין הבטון והעץ.
יש גם אגם מלאכותי, כמו שהסינים אוהבים לתקוע
בכל מקום למען השלווה הנפשית והאמת שזה באמת עובד.
מסביב לאגם עוד שוק, בעיקר של אוכל, שתיה
וצעצועים לילדים.
על אחד הדוכנים, משהו שנראה כמו צואת פרות.
בהתחלה וויתרתי על התענוג לטעום מזה אבל מישהו אחר בקבוצה היה אמיץ יותר ואמר שזה
לא רע בכלל. טעמתי והתברר לי שזה סוכר-ג'ינג'ר. התלהבתי וקניתי שקית שלמה, ממנה נהניתי
שבוע שלם אחר כל.
כשטיילנו בסמטא הראשית, שמעתי מוזיקה מקצה
הרחוב ומיד מיהרתי לברר מה קורה שם.
מסתבר שמישהו מהקהילה מת וכחלק מהטקס הכינו
ארוחה למשתתפים בלוויה.
באחד הבתים תמונה של המת וכל אחד עובר ומדליק
מקלות ומתנדנד כמו בתפילה היהודית.
בחוץ מכינים סעודת אבלים, כל ווק ענק עם
האוכל שלו.
וצוות הווי מנעים לאבלים את הזמן.
בסיום הלוויה, זיקוקי די-נור ובעיקר צרורות של נפצים מחרישי אוזניים שמרעידים את כל העיר.
מקנחים בוילה של איזה פיאודל מין זמן קדים.
ובלי תמונה קבוצתית אי אפשר לסיים את היום,
נכון?
אז עד הפעם הבאה...
אפרסם עוד פוסט בבלוג השבוע. חייב לחסל את
הפיגור לפני התחלה של טיול של כ 6 שבועות ביום שני הבא. התכנון המקורי שלי היה 3
חודשי לימוד, 3 חודשי טיול, עוד תקופה של 3 חודשים ואחרי זה ... מי יודע.
כנס שאני רוצה להשתתף בו בביג'ינג שינה לי את
התוכנית. ככל שאני חושב על זה, הכנס בא בזמן טוב, כי יותר הגיוני ללמוד 4 תקופות
של חודש וחצי כל פעם עם תקופה דומה של טיול לאחר מכן. גם נותן זמן ללימודים לשקוע
עם אפשרות לתרגל את הנלמד וגם מונע שחיקה ועייפות בטיול עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה