Varkala

עזבתי את אורוויל לפני מליון שנה – שמונה ימים ליתר דיוק.

התיכנון שלי היה להגיע לטריצ'י, לישון שלם לפחות לילה אחד, משם להגיע למדוראי, גם כן ליום או יומיים ומשם להמשיך לחוף המערבי.

לאן לא ידעתי בדיוק, היו לי כמה אופציות שהיה לי קשה להחליט ביניהם.

כשהגדרתי לי את המסלול עוד כשהייתי בקטמנדו, אופציה אחת הייתה לקולם, אחרת לקוצ'ין ולגבי וורקלה התלבטתי. היא היתה ברשימה עם סימן שאלה.

בלונלי פלנט זה נשמע כמו עוד אחד החופים של גואה. שם כבר הייתי לפני כמעט 6 שנים. אז מה, עוד פעם אותו הדבר?

כשהייתי בפונדיצ'רי, ראיתי גלויה עם הכחול של החוף והירוק של הצמחיה וזה השפיע עלי קשות.

באורוויל גרתי ליד החוף אבל הוא די הסריח. גם המים. גם ליד כפר הדייגים שבו כל הכפר מחרבן על החוף וגם במים יותר רחוק, קרוב למלון שלי. הים היה גם מסוכן עם זרמים שיכולים לגרוף כל אחד למעמקים בלי חשבון.

חוה סיפרה לי בהתלהבות על המקום בפלאפון (קניתי סים מקומי בפונדיצ'רי) אז החלטתי לסוע אליה. אם היא שם כבר הרבה זמן זה סימן שזה כדאי.

קמתי מוקדם בבוקר ובשלושה אוטובוסים הגעתי לטריצ'י.

צהריים. חם. מאובק. העיר גדולה ומפוזרת על פני מרחב שטוח גדול.

כולה בשביל עוד מקדש אחד. לא בא לי.

המשכתי למדוראי. לא צריך לראות כל מקדש. יש הרבה בהודו. יהיה עוד אחד.

במדוראי, אותו סיפור. אני כבר עם הכחול והירוק בעיניים ומסביב צהוב, מאובק, נוף עירוני משעמם. באר שבע הישנה. ראיתי את המקדש מהחלון של האוטובוס. ראיתי אותו גם בהמון תמונות בגלויות ואלבומים. נראה אותו הדבר. בתפילה השתתפתי כבר בסיור בממלאפורם ליד צ'נאי אז מה זה כבר יכול לחדש לי.

הכחול והירוק מדברים אלי ואומרים לי – יללה, הלאה.

טוב, אז בוא נחפש אוטובוס לקולם. לא רחוק מוורקלה. יש רק בעשר בלילה. עכשיו בערך ארבע. לא מתאים לי.

אני מחפש אוטובוס לטוונדרום מהצד השני של וורקלה (ככה קוראים לטריוונדרום בקיצור). גם לשם אין אוטובוס בעתיד הקרוב.

אומרים לי לקחת אוטובוס ל Nagercoil. משם הם אומרים יש כבר הרבה אוטובוסים לטוונדרום.

אין לי מושג איפה זה. אין לי מפה. זה גם לא שם שעלה כשתכננתי את המסלול.

סוף סוף אני הולך לאיבוד. לא ממש, אבל זה הכי קרוב לזה שאני מכיר.

תמיד התלוננתי שאני מרגיש בכל מקום כמו בבית (עד שהגעתי לאיסלנד). שתמיד יש לי את ההרגשה שאני יודע מה הולך להיות מעבר לפינה. שבכל מקום שהגעתי הכרתי אותו עוד קודם גם אם זה היה לפי מפה של אחד לכמה מליונים.

הנה חלום שמתגשם. אין לי מושג מה הולך להיות, לאן אני נוסע וכמה זמן זה ייקח להגיע.

לפי המחיר של הכרטיס זה צריך להיות משהו כמו 3 – 4 שעות.

לקח 6 שעות. באחד עשרה בלילה נחתנו בתחנה המרכזית והחלטתי למצוא מקום שינה.

סיבוב קצר סביב התחנה מותיר אותי בחוסר ברירה. כל המקומות שמצאתי מלאים. נהג ריקשה לקח אותי למלון זול ונקי. מקלחת ולישון, לא לפני שפקיד הקבלה ביקש ממני לפתוח את התיק כדי לראות מה הוא מכיל ומה הזקן הזה (בן כמה אתה?) סוחב לו על הגב.

בבוקר שוב אוטובוס לטוונדרום. נסיעה של פחות מחמישים קילומטר אבל לוקחת שעתיים בגלל התנועה. אנחנו לקראת בחירות והדרך מלאה בפירסומות. כיוון שמפלגה השולטת היא קומוניסטית (לא ידעתי שנשארו עוד מפלגות כאלה בעולם), רואים את לנין, סטלין וצ'ה גווארה על הקירות. איזו נוסטלגיה.

משם אין אוטובוס ישיר לוורקלה. מזל שבאופן יוצא דופן תחנת הרכבת ממש ליד התחנה המרכזית. בדרך כלל צריך לקחת ריקשה מהתחנה המרכזית לרכבת, מה שמייקר מאוד (באופן יחסי כמובן) את הנסיעות, ולכן, עד כה נסעתי רק באוטובוסים.

רכבת. ריקשה ואני על שפת הים. ממוקם בחדר ליד חוה.

וכאן מתחיל השיר "בלילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה". אני כבר שבוע פה.

רק פעם אחת נכנסתי למים. היו גלים גבוהים וחזקים. גל אחד קיפל אותי אחורה. הייתי בטוח שאני שובר את עמוד השדרה, אבל משום מה הוא סידר לי את הגב יותר טוב מאשר כל מסאג' ואני מרגיש נהדר, גבוה במטר אחד לפחות.

החדר נעים ואני עובד על אתר אינטרנט חדש שישקף את הלימודים שלי – הקורס ב online שלקחתי מאוניברסיטת קולורדו.

שגרה של ללכת לקנות יוגורט למיזלי של ארוחת הבוקר, לעבוד על הכנת האתר (היה לנו אינטרנט בחדר תודות למסעדה שכנה. הם סגרו אותה שלשום. ממש חוצפה. חוסר התחשבות), צהריים אם בא, וארוחת ערב במסעדה מול השקיעה. מה רע.

מסתכלים על עוברים ושבים וגם קצת על הגלים.

אבל בעיקר אוכלים טוב

זה לדוגמא ירקות מוקפצים בצלחת רותחת – sizler בקיצור. מוגש בעלה של כרוב. טעים לאללה. התמונות של האוכל באדיבות חוה.

עושים עוד סיבוב בדוכנים. הקשמירי (משמאל למטה) לא אוהב ישראלים. לא רק שהוא מוסלמי אז הוא גם מתלונן שהישראלים ממששים ולא קונים.

.

הכל פחות או יותר אותו הדבר בכל החנויות, בדים, פסלים …

אתמול לנסענו לטייל לאשרם של האמא המחבקת, אבל על זה בפוסט הבא.


בינתיים חסמו לי את הסים כי צילמו את הויזה הישנה שלי מ 2005 בטעות. איזה מעצבנים. אין פה חנויות של VODAFONE בסביבה. אז אין לי פלאפון זמין כרגע.