יום ראשון, 11 במרץ 2012

עוד קצת על Kunniyakumari


לקראת שקיעה, כולם מתרכזים בשפיץ הדרומי, ההודים נכנסים למים עם כל הבגדים כמובן. המצילים בבגדי שוטרים יושבים למעלה במרפסת ושורקים לכל מי שהולך למקומות האסורים – כמה סלעים שנראה שחלק ללכת עליהם ומפחדים שאנשים יפלו וישברו את הראש. מנפנפים במקל גדול. ציוד חובה לסמלים במשטרה ההודית.



למחרת בבוקר, המוני אנשים באים לראות את הזריחה. אפשר באותו מקום בשפיץ. אנחנו בחרנו כמה מטרים משם, ליד שכונה דייגים.




העיר מתעוררת וגברת ברהמינית מציירת לפני מפתן הבית לקראת הפוג'ה - חלק מהפתיחה התקינה של היום.



יש בעיר כמה כנסיות – אחת נראת כמו תערובת מוזרה של מקדש הודי וכנסיה.
ככה היא נראית מהאי.



צילמתי אותה גם מהמבנה של התור של המעבורת.



לא רחוק משם יש גם קתדרלה, גותית כמעט, בת יותר ממאה שנה.



לפני הקתדרלה, פיאצה גדולה, כמו שצריך.
אין ספסלים כמו בכנסיה אירופית רגילה, יושבים על הרצפה וכמובן משאירים את הכפכפים בחוץ. ההוא מנצרת, באופן מפתיע עם תווי פנים מערביות, אבל שאר התפאורה מיצגת יפה את המקום.



היה נחמד בקנייאקומארי למרות שהיה מאכזב מבחינה קולינרית.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה