אין שם גמדים אבל יש שם גן בוטני מקסים. יש ספר שמתאר את 100 הגנים הבוטניים שחייבים לראות בעולם והגן הזה מופיע בו.
כיום הגן בעצם די מוזנח, כי אין להם הרבה כסף לתחזק אותו, אבל התכנון והעיצוב שלו מדליקים.
עם ראש חינוכי, יש בגן מרכזים שמפעילים את כל החושים.
כשהולכים לכיוון הריח, לדוגמא, מגיעים למעגל ישיבה מקורה בצמחים מטפסים עם לוח הפעלה שאומר מה צריך לעשות עם הצמחים שמסביב עם קצת הסברים על הצמחים עצמם, צמחי ריח, צמחים שצריך למשש אותם, לאכול וכו'
בין המוקדים ולאורך השבילים, כל עץ, שיח ופרח מסומן עם שמו המלא.
הדרך לגן הבוטני היא אחת הגרועות שבאי. הרבה חורים ומעט כביש. בדרך עוברים שדות שהיו פעם חוות לגידול קנה סוכר. גידול קנה הסוכר ועיבודו היה גורם משמעותי ביותר בהתפתחות האי. עבור המתיישבים המקוריים (אינדיאנים) זו הייתה עבודה קשה מידי ולכן הביאו עבדים מאפריקה לעשות את העבודה.
כל זה מתרחש לאורך הצד האטלנטי של האי ולכן הגישה לחוף לא כל כך מעניינת כי בכל מקרה הים סוער מידי ומסוכן עם זרמים שמושכים למטה ולכן אין רחצה שם.
בכל אופן, המעיל של יעקב מצא חן בעיני. אבל אני לא בטוח שהייתי קונה מעיל אם היה בצבעים ובטקסטורה הזו.
כיום הגן בעצם די מוזנח, כי אין להם הרבה כסף לתחזק אותו, אבל התכנון והעיצוב שלו מדליקים.
עם ראש חינוכי, יש בגן מרכזים שמפעילים את כל החושים.
כשהולכים לכיוון הריח, לדוגמא, מגיעים למעגל ישיבה מקורה בצמחים מטפסים עם לוח הפעלה שאומר מה צריך לעשות עם הצמחים שמסביב עם קצת הסברים על הצמחים עצמם, צמחי ריח, צמחים שצריך למשש אותם, לאכול וכו'
בין המוקדים ולאורך השבילים, כל עץ, שיח ופרח מסומן עם שמו המלא.
כל זה מתרחש לאורך הצד האטלנטי של האי ולכן הגישה לחוף לא כל כך מעניינת כי בכל מקרה הים סוער מידי ומסוכן עם זרמים שמושכים למטה ולכן אין רחצה שם.
בכל אופן, המעיל של יעקב מצא חן בעיני. אבל אני לא בטוח שהייתי קונה מעיל אם היה בצבעים ובטקסטורה הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה