סגד
(Szeged), תחנה
ראשונה בחלק
השני של
הטיול להונגריה.
עיר
אוניברסיטאית. ברזומה
שלי הרצאה
שעקיבא ואני
עבדנו עליה
והוא הציג
אותה שם
בלעדי. ארכיטקטורה
יפה, שני
בתי כנסת
מפוארים כמקובל
בהונגריה ואנחנו
בדרך ל-פץ’
(Pécs).
גם
בפץ’ בית
כנסת מפואר
ומדרחוב יפהפה.
ליד
הבזיליקה המרכזית
גדר מנעולים,
וגם
גדר ממים
(מה
שנראה כמו
מוטות לבנים
זה בעצם
זרמים זעירים
של מים).
זו
הייתה גם
הפעם הראשונה
שראינו את
הפתרון היצירתי
של בית
קפה נייד
– למברטה עם
גנרטור ומכונת
אספרסו.
בריאן
(ההוא
שמדבר מהקופסא
של הGPS,
זוכרים?)
עובד
עלינו ואנחנו
עושים סיבוב
מיותר בניסיון
להגיע לשמורת
טבע. השמורה
לא מעניינת
במיוחד ואנחנו
ממשיכים הלאה
לאגם בלטון,
הימה
הפנימית של
הונגריה.
עוד
שמורת טבע,
ומגיעים
למרחצאות השניים
שלנו בהונגריה
ב- Hévíz. נשארנו
במלון הזה
שלושה ימים
שבפתחו הדבר
הבא:
מזהים?
אולי
לפי האף
של הכלב?
שוב
יום של
של מרחצאות
– טבילה ארוכה
במים החמימים,
סאונה
חמה בכל
מיני טמפרטורות.
העיקר
הבריאות.
ביום
הבא טיול
לאורך החוף
הצפוני של
הבלטון – הפלגה
בקארסט מתחת
לTapolca,
ומסלול
סיבובי של
שעתיים וחצי
מסביב לאחד
מהרי ההר
הגעש שבאיזור.
את
חבילות החציר
עיטרו כקישוטים
ליד הדרכים.
משם
למקום המרחצאות
השלישי שלנו
ב-Sárvár ולילה
בעיר Győr.
באחד
מבתי הקפה
הייתה הרקדה
של ריקודי
סיקטיז, כשהטובים
ברקדנים היו זוג מדהים,
לא
צעיר
במיוחד.
בבוקר,
יום
ספורט עירוני
בכיכר העיר.
כל
מיני סוגי
ספורט שלא
רואים אצלנו,
כמו
טניס שולחן
זוגות, עם
כדור רגל,
ברגליים.
משם
לבודפשט. לא
מצאנו מקום
לינה במקומות
שחיפשנו והחלטתי
להמשיך לעיר
למרות שהיה
כבר מאוחר,
מעבר
ל-חמש/שש
המסורתי.
הכינותי
מראש רשימה
של בתי
מלון אפשריים
ולמרות הGPS
לא
מצאנו את
מה שחיפשתי,
מכל
מיני סיבות.
בסוף
התפשרנו על
מלון יקר
יחסית, בלי
שום יתרון
משמעותי שמצדיק
את המחיר.
העיקר
להפסיק לחפש.
בבוקר,
הסתובבנו
ברובע היהודי
כדי חפש
מקום ל4
ימים
האחרונים ללא
הרכב. במקרה
ראיתי שלט
של Guesthouse.
לא
היה שם
מקום אבל
הם הפנו
אותנו לסניף
אחר שלהם,
במרחק
של שני
של רחובות
משם, למלון
דירות נהדר,
במחיר
מפתיע. חובה
להכיר לכל
מי שנוסע
לשם: 35 מ"ר
ל 4
אנשים,
מאובזרת
למשעי, נקייה,
עם
ארבעה ברים
מתחת לבית,
מסעדות
מכל עבר.
בקיצור
תענוג. www.all-4uapartments.eu.
לא
יקר כבר
אמרתי?
אחרי
שהתמקמנו, טיילנו
לגבעה של
בודה עם
האוטו, לנצל
אותו עד
הסוף לפני
שהחזרתי אותו
למחרת בשמחה
ובששון. להסתובב
עם מכונית
בעיר הגדולה
הוא לא
אחד התחביבים
שלי.
הפרלמנט
הוא אחד
המקומות שחובה
לבקר בבודפשט,
מבנה
יפה עם
פרטים ארכיטקטוניים
מרהיבים,
אבל
יותר מצא
חן בעיני
אזורי החניה
לסיגרים של
חברי הפרלמנט
כאשר הם
נכנסו למליאה
כדי לשמוע
נאום מעניין.
ביבי,
יש
עוד למה
לשאוף.
אבל
מעבר לכך,
החלק
המעניין היה
הביקור בגטו
בו גרנו
ובבית הכנסת
הגדול. סבא
שלי נשלח
מהכפר שלו
בטרנסילבניה
לעיר הגדולה
בגיל 13
והוא
שר בבית
הכנסת הזה
עם החזן
המפורסם קוורטין
עד שהתחלף
לו הקול.
גם
לו היה
בריטון יפה
כשגדל אבל
הוא לא
המשיך בתחום
מעבר להענקת
חינוך מוזיקלי
לילדים שלו.
לא
רחוק מהבית, עצרנו
ליד שלט שסיפר על הגטו. כשאחד
הדיירים ברחוב ראה שאנחנו מתעניינים,
הוא הפנה
אותנו לחצר עלובה ומוזנחת, שם
ראינו שארית של קטע קטן מחומת הגטו.
מעניין לאן יהיה לטיול הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה