מהפכה.
היינו 5
בסירה השבוע.
תחילה הגיע
יורם ואחר כך אריאלה עם החברה שלה יעל.
שרגא
קנה לאריאלה סירת מנוע גדולה לכבוד הפרישה
שלה.
נו
טוב. בערך.
אבל הסירה הגיעה
למזח בדיוק ביחד עם אריאלה.
כנראה שלא
במקרה.
הסירה
עגנה ליד עוד כמה מפלצות דומות והצוות
שלהן היה עסוק בללקק את הסיפונים השונים,
אנטנות ומה לא,
כל דקה פנויה.
בהתחלה
ישבנו על עוגן
מתחת
למבצר הישן,
ואחר
כך נכנסנו למזח של קלאב מקומי,
לכבוד הצטרפותם
של הצוות המורחב.
הסתובבנו
קצת ביחד בקורפו. ליורם
יש שורשים באי. סבתא
שלו משם ומשפחתו היא אחת מאלו שנשלחו
לאושוויץ והצליחו לחזור.
הוא מצא גם
קרובת משפחה שלו שפותחת את בית הכנסת
למבקרים.
באחד
הערבים הייתה הופעה/פסטיבל
ריקודים עממיים מכל מיני מקומות.
הכי טובים היו
הילדים הגרוזיניים.
היו
כמה ריקודים יווניים וגם להקה בולגרית.
רקדו יפה אבל
הכי מרגש בשבילי הייתה דווקא ההופעה
המזומרת.
הסוף
ההופעה חזרו הגרוזינים והקהל ירד בסוף
לכוון הבמה וכולם התחילו לנשק את הרקדנים.
מקורפו
ירדנו בחזרה דרומה.
ברב המקומות
כבר היינו. כמובן
שלא יכלנו שלא לוותר על ביקור חוזר (פעמיים) גלידת גלוריה.
הירח
מתנהג בנימוס והתמלא לכבוד הצוות המורחב.
בפקסוס דואגים לחזות העיר וציירו חזית על בית
שמתחת לבית כנראה פחות טוב.
המזח
ממש על המדרכה הרחוב הראשי.
הכל טוב ויפה,
מסתכלים על
העוברים והשבים אבל בחצות בערך,
מגבירים את
המוזיקה (טראנס)
עד 2
לפנות בוקר.
איום ונורא.
אי אפשר לישון.
בינתיים,
נפרדנו מיעל
שחזרה הביתה. שכרנו
רכב כדי להחזיר אותה מ Preveza
לאיגומניצה
משם היא לקחה מעבורת לקורפו,
אבל על זה בפוסט
הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה