אנחנו לא יודעים להעריך את העובדה שהשולחן אופקי ולא מתנדנד (אלא אם כן אני בניתי אותו). בסירה הכל אחרת.
יצאנו להפלגה באיחור של יום בגלל ים גבוה.
ניצלתי את ההזדמנות לראיון עבודה מאוד מעניין. למזלי הם לא ממהרים. גם אני לא. ככה יש לי זמן להפלגה.
את היום וחצי הראשונים ניצלתי להשכין שלום בית בין האוזן התיכונה, העין והכיבה העליונה.
אחרי זה הכל היה בסדר.
4 ימי הפלגה לרודוס. שרגא ואני, בסירה שלו - "רחל".
הדרך עברה בקלות. לא סוער מידי. בלילה מתחלקים למשמרות. כשהרוח יורדת מסף מסויים עוברים למנוע.
שרגא מכיר כל רוח בשמה הפרטי, יודע מתי תגיע, מתי תלך.
מתייחס אלי כאל VIP.
לאט לאט אני משתלט על העניינים.
רציתי לרדת 7 קילו בהפלגה הזו. זה כנראה לא יקרה.
אחרי היומיים הראשונים אני מתמנה אחראי מטבח ושרגא מקטר שאפילו אם אני לא ארד את המכסה הזו, הוא בטוח יעלה אותם.
תחנה ראשונה, אחרי 4 ימים רודוס. חונים במעגנה.
מנפחים דינגי ומפליגים לסדר את העניינים אצל השלטונות.
אני יורד למזח והמקום לא מספיק טוב לשרגא והוא חוזר לחפש חניה יותר טובה.
בסוף הוא נדחף בין שתי סירות גדולות ואנחנו יוצאים להחתים את כל החתימות הנדרשות.
את היום הזה בילינו בהלוך ושוב בין המכס, משרד הנמל, בחזרה למשטר הגבולות שנמצאת ליד המכס ומשם בחזרה למשרדי הנמל. אוכלים בדרך צהריים (טלה בגריל נהדר), גלידה איטלקית ובחזרה לסירה.
השקם בבוקר יוצאים שוב ובלילה חונים במפרצון חמוד באי סימי שנקרא Panoramitis. לי שנשמע כמו סוג של דלקת דווקא. המפרצון עמוס בסירות כמו שלנו. הרוח שגולשת מההר למטה איומה, עד 3 לפנות בוקר.
ב 5 שוב יוצאים לדרך.
משם לקוס. מגיעים בערב. מרינה מסודרת.
בבוקר אני הולך לטייל בעיר ולהשלים את החוסרים במטבח.
את הלטאה הזו לא הקריבו על המזבח אז היא הרשתה לעצמה להתחרדן בלי חשש.
יצאנו להפלגה באיחור של יום בגלל ים גבוה.
ניצלתי את ההזדמנות לראיון עבודה מאוד מעניין. למזלי הם לא ממהרים. גם אני לא. ככה יש לי זמן להפלגה.
את היום וחצי הראשונים ניצלתי להשכין שלום בית בין האוזן התיכונה, העין והכיבה העליונה.
אחרי זה הכל היה בסדר.
4 ימי הפלגה לרודוס. שרגא ואני, בסירה שלו - "רחל".
הדרך עברה בקלות. לא סוער מידי. בלילה מתחלקים למשמרות. כשהרוח יורדת מסף מסויים עוברים למנוע.
שרגא מכיר כל רוח בשמה הפרטי, יודע מתי תגיע, מתי תלך.
מתייחס אלי כאל VIP.
לאט לאט אני משתלט על העניינים.
רציתי לרדת 7 קילו בהפלגה הזו. זה כנראה לא יקרה.
אחרי היומיים הראשונים אני מתמנה אחראי מטבח ושרגא מקטר שאפילו אם אני לא ארד את המכסה הזו, הוא בטוח יעלה אותם.
תחנה ראשונה, אחרי 4 ימים רודוס. חונים במעגנה.
מנפחים דינגי ומפליגים לסדר את העניינים אצל השלטונות.
אני יורד למזח והמקום לא מספיק טוב לשרגא והוא חוזר לחפש חניה יותר טובה.
בסוף הוא נדחף בין שתי סירות גדולות ואנחנו יוצאים להחתים את כל החתימות הנדרשות.
את היום הזה בילינו בהלוך ושוב בין המכס, משרד הנמל, בחזרה למשטר הגבולות שנמצאת ליד המכס ומשם בחזרה למשרדי הנמל. אוכלים בדרך צהריים (טלה בגריל נהדר), גלידה איטלקית ובחזרה לסירה.
השקם בבוקר יוצאים שוב ובלילה חונים במפרצון חמוד באי סימי שנקרא Panoramitis. לי שנשמע כמו סוג של דלקת דווקא. המפרצון עמוס בסירות כמו שלנו. הרוח שגולשת מההר למטה איומה, עד 3 לפנות בוקר.
ב 5 שוב יוצאים לדרך.
משם לקוס. מגיעים בערב. מרינה מסודרת.
בבוקר אני הולך לטייל בעיר ולהשלים את החוסרים במטבח.
את הלטאה הזו לא הקריבו על המזבח אז היא הרשתה לעצמה להתחרדן בלי חשש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה