אחרי נסיעה ארוכה הגענו לפארק נוסף. כמובן
שהנהג עצר בדרך לקניות כולל סיגריות. פה מוכרים אותם בבודדת.
הנוף מתחלף מיער גשם טרופי לסוואנה ערבתית.
יותר מתאים לי. מלון לא מוצלח לשם שינוי. קמצנים. המרק של הערב היה באותו מחיר כמו
כל המרקים האחרונים אבל שליש הגודל. גם החדר לא משהו.
נפרדתי מהמדריך שליווה אותי בארבעת הימים
האחרונים. הייתי יכול לעשות את הדרך ללא מדריך. התפנקתי ונתתי לו לעשות את
המו"מ עם נהגי מוניות השרות והמלונות בדרך. כאב לי הלב עליו כשביטלו לו את
הקבוצה ברגע האחרון. אני צריך ללמוד להפסיק לקחת ללב את הדברים האלה. אני לא אחראי
על כל הפאשלות בעולם.
פה יש רק מדריך אחד ואני בוחר שני מסלולים.
אחד רכוב והשני ברגל.
נוסעים בבוקר לסיבוב של שעתיים בנוף הערבתי.
ההרים מכוסים בכתמים ירוקים.
מרחוק נראה חשוד כמינרל נחושתי אבל זה "רק"
חזזיות.
ויש גם חזזיות "רגילות" על הסלעים.
בהתחלה, פינה בוטנית יפה עם כמה צמחים
אנדמיים.
הפינה השנייה, בלייה יפה של אבני חול
מקומטות.
יש גם שדה קטן עם פיטריות
צילמתי את הפלאפון בשביל קנה מידה.
בהמשך הסיבוב, תופעת טבע יפה שבמדגסקר נקראת
טסינגי. אבני גיר מחודדות שיוצרות צורות יפות בטבע הפראי. יש מקומות יותר מפותחים
וגדולים מאשר בפארק הזה אבל נראה לי שלא אגיע אליהן בגלל קשיי נסיעה. הבנתי, ראיתי
ומתוכנן לי משהו גדול בסין, אז נראה לי שאוותר.
עוד דקלים יפים. אפשר לחפש את החיות הגדולות
של אפריקה בסוואנה אבל זה לא יעזור. גם פה לא ראיתי קרנפים, כי פשוט אין.
מסיימים את המסלול הרכוב ומתחילים קטע רגלי
מהחניון.
ילד נחמד גלף וצבע למורים מעץ. לא קניתי אבל
שילמתי לו על התמונה והוא רץ בשמחה להראות את הכסף לחבר שלו.
בהרבה מובנים זה מזכיר את נחל דוד, רק שפה יש
למורים שיורדים מדפנות הקניון במשך היום. אמרו לי שגם האויב הטבעי היחיד שלהם נמצא
פה אבל הדמוי חתול הזה, טורף לילי ומאוד קשה לראות אותו.
משפחה של למורים מסוג נוסף לזה שהכרתי בשמורה
הקודמת.
אחרי זה, הלמור הלבן היחיד בשמורה בא לעשות
לי הצגת תכלית. עשה לי את היום. קוראים לו הלמור הרקדן כי הוא מתהלך (אם אפשר
לקרוא לזה ככה) בקפיצות על הצד, זקוף, כמו "שאבתם מים" רק בלי סיכול
רגלים. מצחיק בטירוף.
אחר כך קפץ על העץ ואכל את הפרחים והעלים
הצעירים.
יותר מאוחר חזרנו למקום והוא כבר נעלם. היה
לי הרבה מזל. רב התיירים האחרים לא ראו אותו בכלל.
משם הלכנו למפל. דרך יפה אבל התמונות לא, אז
אני לא מפרסם אותן. נראה לי יותר ויותר שאני מתגרש מהמצלמה הזו כשאחזור לארץ.
אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמות. חילוקי דעות שלא ניתנות לגישור.
מזהים את החגב הזה? נראה כמו סתם ענף יבש.
המדריך טוען שהפרח הזה קרוב משפחה של השיטה.
לא מתווכח. לא אשבור לו את המילה.
בדרך חזרה למלון ראינו עוד צמח אנדמי. פה אין
דשא להניח עליו את הבגדים אז תולים אותם על עצים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה